אמר ר' עקיבא. אע"ג דרבנן פליגי עליו במשנתנו כמ"ש התי"ט, לא קתני ר' עקיבא אומר אלא אמר ר' עקיבא, דומיא דאמר ר"מ אמר לו ר"י דמתניתין דלעיל, כאילו קאי גם הוא על דבריהם, לרמוז דאגביהו נשנה כמ"ש הר"ב בפי' הראשון, שהוא האמיתי כמ"ש התי"ט בשם התוספות (דף פב. ד"ה אמר ר"ע):

מנין שמרחיצין את המילה. עיין מ"ש בפרק י"ט משנה ג' ד"ה ראב"ע אומר מרחיצין את הקטן:

אעפ"י שאין ראיה וכו'. המשנה הזאת היא האחרונה שנשנת אגב, משום הכי שנה בפירוש אע"פ שאין ראיה וכו', לגלות אכולהו דלעיל שנשנו אגב שאין הראיות שבהם ראיה גמורה אלא זכר, דמשום הא נשנו הכא כמ"ש בריש פרקין:

פלפלת כל שהוא, ועטרן כל שהוא. אין טעם כל שהוא שלהם שוה לכך לא ערבינהו. והא דעירב מיני בשמים ומיני מתכות בכל שהוא אחד, בדוחק י"ל דמשום תיבת מיני דדמו לאהדדי ערבינהו:

רבי יהודה בן בתירה אומר חמשה. שכן דרכן ליזרע בערוגה:

זרע קשואין שנים, זרע דלועין שנים. מדלא ערבינהו נראה דאין מצטרפין: