כשלש מאות. כתב הרב, גוזמא. וגוזמא כזו שנינו בפרכת דשקלים פ"ח מ"ה) וגפן דמדות (פ"ג מ"ח), ולא אשטמיט ליה לתנא בכולהו שלשה למתני בכף כי אם הכא, ש"מ דאע"ג דהוי גוזמא, מ"מ היה רחוק מעט ממנין זה, כלומר יותר משני מאות כורים, ולכן אנו יכולים לומר עליו להפליג הדברים באמת כשלש מאות, ומשום הכי אין אנו צריכים לבקש טעם על מנין זה, כ"ש דנשתמש בענין זה בשתי הגוזמות האחרות ששם יש טעם הגון כמפורש במקומם, דלא רצה לשנות כי שווי העניינים מועילים לזכרון:

חוץ משל זית ושל גפן. למאן דאמר משום ישוב א"י (דף כט:) הוי לא זו אף זו, דגפן כמשלש שנים עושה פרי משא"כ זית: