Hon Ashir on Mishnah Yevamot Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושאר כל הנשים מותרות וכו'. לא סדרם כסדר הזה במשנה א', משום דרצה לשנות כל הבבות המתחילים במותרות זה אחר זה, כדי שיהיו יותר מסודרים בפה ובלב, וכמ"ש התוספות (פד. ד"ה יש מותרות) והביאו התי"ט:
שניות מדברי סופרים וכו' שניה לבעל ולא שניה ליבם. באיסורים דאורייתא הקדים מותרות לבעליהן לאסורות לבעליהן, ובשניות דרבנן הקדים שניות לבעליהן למותרות להם, משום דלא שכיח שיפול הבעל באיסור דאורייתא כמו באיסור דרבנן, ואין לדקדוק זה שייכות באסורות ומותרות ליבם, שהרי מכח הבעל נופלין לפניו ולא מפני מעשיו:
ניסת לישראל. בפ"ז משנה ב' נתתי טעם לניסת בסמך, לשון הסתה, ואף בניסת ללוי שייך שפיר אותו הטעם, ואף בניסת לישראל דהכא שהוא בעלה השלשי, שייך שפיר לשון הסתה, משום דאין אדם מתרצה בקל ליקח אלמנה שנתאלמנה שני פעמים, כ"ש דאיכא מ"ד הכי בש"ס (דף סד:) נשאת לשני לא תנשא לשלשי:
בת כהן שנשאת לישראל וכו'. קתני בכל השנוים במשנה זו נשאת שלא בסמך, משום סיפא דנשאת לכהן דלא שייך לומר בה לשון הסתה, שהיא מינו, ואע"ג דהוא בעלה שלשי לא קפיד כלל על זה, כי תולה טעם אלמנותה במה שא"זל (פסחים מט.) שבת כהן לישראל אין זווגם עולה יפה, ולא מצד גריעותה. ועוד היא נמי לא דייקא, על כי עולה עמו שחוזרת לאכול בתרומה, מש"אכ במתניתין דלעיל בבת ישראל הניסת לבעל שלשי ישראל, דיורדת ממעלתה שאסורה על ידו אף ממעשר: