Ibn Ezra on Esther Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשם אל יאתה כל הגדולה. מאד הוא נעלה על כל תהלה. לאברהם בנו מאיר יצ"ו עוז. אשר הואיל לפרש המגילה. נאם אברהם הספרדי הנקרא בן עזרא אין עזרה כי אם מהשם החוקק חוקת עולם על לב המשכיל בהקיצו גם בחלום ידבר בו ובו יתמוך בהתחילו לעשות כל מעשה גם יזכרנו תמיד טרם מוצאי פיו והנה אין במגילה הזאת זכר השם והיא מספרי הקדש ורבים השיבו כי הוא ממקום אחר וזה איננו נכון כי לא נקרא השם מקום בכל ספרי הקדש רק נקרא מעון שהוא לעולם גבוה וקדמונינו ז"ל קראוהו מקום בעבור שכל מקום מלא כבודו ועוד מה טעם למלת אחר והנכון בעיני מזאת המגילה חברה מרדכי וזה טעם וישלח ספרים וכולם משנה ספר אחד שהוא המגילה כטעם פתשגן והעתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי עבודה זרה והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבתם כאשר עשו הכותים שכתבו תחת בראשי' ברא אלהים ברא אשימא והנה כבוד השם שלא יזכרנו מרדכי במגילה.
To the Name of Hashem all greatness is proper, He is tremendously exalted above all praise. To Avraham the son of Meir may He send courage, [as he] desires to explain the Megilah. The speech of Avraham the Sefardi who is known as the son of Ezra: [Note: His father’s name was Meir, his family name was “ibn Ezra”.] There is no help [ezra], except for from Hashem, who engraves the laws of the world on the heart of the enlightened one while he is awake, so too in a dream He speaks to him, and on Him he will support [himself] when he begins to do any action, and he will remember Him always before words are uttered by his mouth. Behold, there is no mention of the Name [of G-d] in this scroll, and it is one of the holy books! Many have responded that it is [mentioned]: “[relief and salvation will arise for the Jews] from another place” [mimakom acher]. (Esther 4:14) This is incorrect, because Hashem is not known as Makomin any of the holy books, only as Maon [Residence], which is always lofty. Our Sages of blessed memory called Him Makom [“place”], since all places are filled with his honour. Further, what would be the meaning of the word “another” [in mimakom acher]? It seems correct in my eyes that this book was composed by Mordechai, and that is the meaning of “And he sent text to all of the Jews,” (Esther 9:30), and all of them were copies of one book, namely, the Megilah, which is the reason for the term “set text” [patshegen]. The Persians copied it, and it was written in the chronicles of their kings. They were idol worshippers, and in place of the honourable, awesome Name, they would write the names of their idols, as the Cuthites did, as in place of “In the beginning of Elokim’s creation” they wrote “In the be-ginning of Ashima’s creation.” Therefore, it was out of honour to Hashem that Mordechai did not mention Him in the Megilah. [Note – this answer is cited in the name of Rabbi Saadyah Gaon in the Second Version of Ibn Ezra commentary to Esther 4:14.]
ויהי בימי. זה אחשורוש היה אחרי כורש וזרובבל עם הגולה בבית שני רק לא נבנה הבית, ולפי דעתי שהוא ארתחששתא וזה פירוש ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כאשר אפרש בספר עזרא. וטעם ויהי בימי על כל הדברים האלה שספר במגילה הזאת. וטעם הוא אחשורוש איננו כמו אברם הוא אברהם, ויתכן שהיה במלכי פרס הקדמונים מלך ששמו אחשורוש ושניהם היו מלכים על פרס ומדי רק זה אחשורוש השני מלך על מדינות אחרות שהן בין הודו ובין כוש, כי ארץ מדי ופרס צפונית לארץ ישראל והודו רק כוש דרומית.
וטעם בימים ההם אחר שאמר בימי אחשורוש תחלת הדברים כי הראשון כלל. וטעם כשבת המלך אחשורוש ששקט ממלחמות הודו וכוש כי גבור היה וככה כתוב במגלה על כן בשנת שלש למלכו.
שושן הבירה. שם ארמון כמו כי לא לאדם הביר' וזה הארמון היה בתוך עילם המדינה כתוב בספר דניאל, וכאשר תמצא במגילה הזאת שושן הוא שם מדינה קרובה אל עילם ורוב המדינה ישראל כאשר אפרש. רבים אמרו כי עשה משתה בעבור שחשב כפי חשבונו וראה שלא יגאלו ישראל, וי"א ששקט ממלחמות וי"א שנשא ושתי והוא הישר בעיני.
הפרתמים. מזרע המלוכה ולא נדע אם המלה עברית או פרסית כי לא מצאנוה רק בספר דניאל ובמגילה.
הנמצאים. מלה זרה בדקדוק כי היה הצד"י ראוי להיותו קמוץ בקמץ גדול כמשפט והעם הנמצאים בארמון הם משרתיו ומשרתי משרתיו.
ביתן. מגזר' בית והוא סמוך וגם מוכרת וטעמו כמו לפנים וכן מבית ומחוץ והוא דרך קצרה ביתן בית המלך.
חור כרפס. זה הפסוק דבק עם אשר למעלה בהראותו ונכנס פסוק ובמלאת ביניהם כמו אמור לנער ויעבור לפנינו.
חור. עין והוא לבן מגזרת חורי יהודה וככה בלשון ארמית.
כרפס. עין כדמותו בלשון קדר גם תכלת ידוע ואלה עינים במשי והעד אחוז.
בחבלי. פתוח החי"ת בפתח גדול איננו כמו חבלי יולדה.
בוץ. הוא הבד סמיני פשתים במצרים גם ארגמן בצמר.
גלילי. כמו גלגלי כאשר אפרש במשכן שלמה.
ועמודי שש. כמו שיש וככה עש ועיש, והנה הגלגלים היו בין עמוד לעמוד ומקצתם מכוסים בנזכרים.
רצפה. כמו מרצפת אבנים והם היציע מלמטה.
בהט. גם דר וסחרת אבנים יקרות.
שונים. מגזרת שנוי והוא שם התואר כדמות פעול וכן ועם שונים.
כיד המלך. ככח כי הכח ביד יראה.
והשתיה. על משקל בכח האכילה כי דגשות היו"ד בעבור היו"ד המובלע שהוא תחת ה"א השורש.
כדת כחוק והיא לשון נקבה וחוברה על הזכרים כמו נשים ופילגשים.
אונס. מכריח וקרוב מטעם וכל רז לא אנס לך.
רב ביתו. גדול כמו ורבי המלך.
בית המלכות. חסר בי"ת כמו הגמלא בית ה'.
כטוב לב המלך. פועל עבר יחיד מגזרת מה טובו אהליך.
חרבונא. רבים פי' שהיה חרבו של המן במהרה כי נא כמו עתה. גם יש במדרש שהיה אליהו והטעם שדבק טוב ועשה כמעשה אליהו, והאמת כי אלה השמות הנזכרים במגלה הם פרסיים כן ממוכן ואסתר מתורגם הדסה ואלו היו השמות עברי' לא נוכל לדעת טעמם כי אין השימו' נמצאים על מתכונת אחת כי הנה ברעה שהבי"ת איננו שורש אמרו בריעה ונח מן ינחמנו ושמואל מגזרת שאול כאשר אפר' במקומו. והמלך צוה להראות יופי המלכה ג"כ מנהג ארץ אדום, ויתכן היות ושתי ממלכות שמנהג הנשים להסתתר או חשבה שהוא שכור.
לבוא בדבר המלך. בעבור כן ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו הטעם שהוסיפה כאש.
ידעי העתים. חכמי המזלות או העתים שעברו על המלכים הקדמונים.
ראי פני המלך. יש מקומות שלא יראה המלך לכל אנשיו, ובספר מלכי פרס כתוב כי ארבע מעלות הם השרי' המערכת הראשונ' יושבת בתחילה לפני המלך, וזה הטעם היושבים ראשונה במלכות במערכת המלכות.
עותה. ישרת עצמו ואת עמו וכן הוא כי על כל השרים עותה ומה הוא העוות שיצא וישמע זה הדבר.
והיום הזה. יהיה אמור והוא פעול.
וכדי בזיון. ודי זה הבזיון והקצף שיהי' בין איש לאשתו.
ולא יעבר. שלא יסור זה החוק.
לרעותה. הוי"ו תחת יו"ד רעיתי שהוא תחת ה"א השורש.
פתגם. כמו דבר וכן בקהל' ובארמית.
כי רבה. אע"פ שהיא רבה כמו כי עם קשה עורף הוא.
יתנו יקר. שב אל מלת כל איש.
שרר בביתו. מושל באשתו, ולא ישנה ממנהג אנשי לשונו אפי' לדבר בלשון אחרת. ויש אומרים כי ערב דבר אחר עם זה המעשה שלא יהיה קלון למלך.