איכה יועם – יש אומרים יועם כמו חשך, תרגום וְהִנֵה כֵהָה הַנֶגַע (ויקרא יג ו) עמיא מכתשא. והישר בעיני כמו לא עממוהו (יחזקאל לא ח), ומשקלו לחם יּודָק (ישעיה כח כח):

אל"ף המסלאים תחת ה"א השרש, כי הה"א הנעלם לא ימצא בתוך המלה:

חלצו – כמו וחלצה נעלו (דברים כה ט). יש לשון זכר ונקבה:

פורש – כמו פָרֹס לָרָעֵב (ישעיה נח ז), והוא פת לחם פתותה:

האוכלים – שיתעדנו:

תולע – כתולעת שני:

חלו – מלשון חיל, ואחרים אמרו כמו עַל רֹאש רְשָעִים יָחוּל (ירמיה כג יט):

משלג ומחלב – כפול, וכן ספיר כמו פנינים. וכן טעמו מ"ם מפנינים מושך עצמו ואחר עמו, כמ"ם מאל אביך (בראשית מט כה) כאילו נגזרו מספיר. ולבנת (שמות כד י) כמו לבנה, והעד "כמעשה", ובמקום אחר אבן (יחזקאל א כו):

משחור – יותר מן השחרות והוא שם:

צפד – כמו דבק, והוא שם לבדו:

שהם יזבו – והם מדוקרים:

לברות – מגזרת לְהַבְרוֹת את דוד (ש"ב ג לה) והם שני בניינים:

ויצת אש – דמה האף לאש:

תבל – מקום הישוב:

דם צדיקים – דם כל צדיק וצדיק, וכן בלב חכמים (קהלת ז ד):

עורים – כעורים, וכן אש אוכלה הוא (דברים ד כד):

נגאלו – מלה מורכבת מבנין נפעל ובנין שלא נקרא שם פועלו:

סורו גוי טמא:

נצו – יש להם נוצה כעוף, וכן נצא תצא (ירמיה מח ט):

פני ה' – זעף, כי בפנים יראה כמו ופניה לא היו לה עוד (ש"א א יח):

בצפיתנו – אין לו משקל:

צדו – כאילו צדו צעדינו:

וכן ויאמר דלקונו כמו כי דלקת אחרי (בראשית לא, לו):

בשחיתותם – כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט ד):

עוץ – שנים הם, והם ארמים:

לא יוסיף – שב אל עוונך, ועליו ישוב פקד. או ישוב אל השם הנזכר ברוח אפנו: