הפעם הא' אריתי. [כמו] לקטתי כמו וארוה כל עוברי דרך:

יערי. י״א כמו ביערת הדבש וי״א שהוא קנה (מ)תרגו׳ ותשם בסוף [ביערה] (והענין קנה סוקר):

הפעם הב' והנה הלך והשתוקקה אליו אחר שאמ׳ (לה) באתי לגני ואריתי מורי והאכלתי רעי וחברי והשקיתים עד ששכרו:

הפעם הג' אמרה השכינה באתי לגבי שבתי למקומי למעלה אחר שקבלתי נסוך היין ולחם הפנים והבכורים והיו ישראל שמחים ואוכלים שלמים והענין למה לי רוב זבחיכם יאמר י״י שבעתי עולות אלים [כענין כי לי כל חיתו יער ואלו הוצרכתי יש לי הכל]:

הפעם הא' דופק. כמו מתדפקים על הדלת ודופק חוזר לדודי (ו)לא לקול כמו קול דודי הנה זה בא:

קווצותי. קצות השער [והוא הפוך]:

רסיסי. עמו רביבי(ם) וכמוהו לרוס את הסלת:

הפעם הב' והנה היא ראתה בחלום תמונת דודה ואמ׳ אני ישנה אע״פ שאני ישנה לבי ער וראיתי כאלו בא דודי:

קול דודי דופק שראשי נמלא טל [בחוץ] והנה נתעכב מעט והשבתי בלבי פשטתי את כתבתי ונפשי יצאה בדברו אלי [ו]הנה אלך לדרכי בעבור שהתעכבת ובהקיץ אמרה השבעתי מה תגידו לו הגידו לו שחולת אהבה אני:

הפעם הג' אני ישנה. אמרה כנסת ישראל אע״פ שגליתי לבבל לבי ער עלי ולא עבדתי ע״ז:

קול דודי דופק. על יד הנביאים שיבנו הבית ויצאו מבבל:

שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. מדמעות [כנסת] ישראל [כענין] בכה תבכה בלילה:

הפעם הא' אטנפם. בלשון רז״ל לשון געול (גיאול וטינוף):

הפעם הג' אמר׳ כנסת ישראל בעבור שנתאחרתי לבנות [הבית] ולא היו מעשי נאים הוכיחני על ידי חגי הנביא [וזכריה בן עדוא]:

הפעם הג' מן החור. מחלון [של] רקיע:

הפעם הא' מור עובר. [כמו עובר] לסוחר:

המנעול. מן ונעל הדלת:

הפעם הג' קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור. והעני׳ שברו היה טוב (ולא תוכו ע״כ) דודי חמק עבר אחר שהבטיחני שידור בקרבי על יד זכריא ושכנתי בתוכך:

נפשי יצאה בדברו. כאשר אזכור בדברו עמי:

הפעם הא' חמק. המתין מעט ועבר ובא פעל עבר אחר פעל בלא ו״ו וכמהו כרע נפל שכב והוא כמו עד מתי תתחמקין:

הפעם הא' רדידי. בלשון קדר מלהפה [כמו צעיף]:

הפעם הג' מצאוני השומרים. מלכות יון הרשעה:

נשאו את רדידי. שמנעו ישראל לשמור רוב המצות:

הפעם הג' השבעתי אתכם. כאומרת מי יגיד לשכינה מה שסבלתי על שמו:

הפעם הג' מי זאת הנשקפה. היתה כנסת ישראל משובחת עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם וזהו הענין [ש]אמרה כנס׳ ישר׳ לא ידעתי כאומרת לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי וזהו נפשי שמתני לניות עמי שהוא נדיב מרכבות לאומות העולם הפך ואתה על במותימו תדרוך:

דגול. מעולה כמו הדגל:

הפעם הג' וכל מה שספר שלמה מתחלת דודי צח ואדום עד זה דודי מעשה השכינה כי מחשבת לא תכילנה אף כי עין תשורנה לכן ספר מפעליה והם יודו עליה:

צח. מעשיו (זכים ל)ישרים:

ואדום. כאש אוכלה לרשעים [כענין מדוע אדום ללבושך]:

דגול. אלף אלפים ישמשוניה:

הפעם הב' דמה בת העין ליונים שהם על אפיקי מים והן לובן העינים:

הפעם הג' עיניו. [ז׳] שרי מלאכיו כדברי זכריא על אבן אחת שבעה עינים ואמ׳ שבעה אלה (עיני י״י) המה משוטטים בכל הארץ:

הפעם הא' כערוגת. חתיכת מקום בגן:

מגדלות. ממגדל עז:

הפעם הב' לחייו. השער שיש בשני קצוותיהן עמו מגדלות מרקחים:

שושנים. בטוב הריח:

הפעם הג' לחייו. [הם שני] שרי הפנים:

שפתותיו. הם שלוחיו עושי דברו המדברים עם נביאיו כמו גבריאל (ו)לבוש הבדים:

הפעם הא' גלילי. אופנים:

תרשיש. אבן יקרה כעין שחרות:

מעיו עשת שן. פיל כמו ברזל עשות:

הפעם הב' אצבעותיו גלילי זהב ודמה השער שעליהן לתרשיש:

בטנו אזורה בבגד לבן מעולף בספיר שהוא אדום והראיה זכו נזיריה משלג צחו מחלב [אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם] ושם ספירים כמו פנינים כי דבריו כפולים ולבנת הספיר (הוא) מן לבנה ולא מן לובן ומלת כמעשה ראיה ולא יתכן שתתאר מעיו כי איננו ערום:

הפעם הג' ידיו גלילי זהב. הם הגלגלים הם השמים:

בתרשיש. הכוכבים:

מעיו. אפודת הגלגל העליון והוא הקו (הרחב) האמצעי:

ספירים. הם המזלות:

הפעם הא' שש. אבני שיש:

הפעם הג' שוקיו. [הוא] האש והאויר:

על אדני פז. היא הארץ כמו על מה אדניה הטבעו:

מראהו כלבנון. מי שיכנס בלבנון יראה אילן יפה וחשוב שאין למעלה ממנו ולא ימצא כמהו עד שיראה יותר נאה ממנו ויפלא בעיניו כן מעשה השכינה:

בחור כארזים. שהן על (ה)מים שלא יבטלו מעשיו כענין חדשים לבקרים (רבה אמונתך):

הפעם הג' חכו. תורותיו ומצותיו הנחמדים מזהב [ומפז רב]:

וכבר הזכרתי שבנות ירושלם [הם] מחשבות בני ישר׳: