Immanuel of Rome on Esther Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כלומ' איני שואלת דבר אחר ממך רק שתנתן לי נפשי שכבר נלקחה בשכר שאלתי כי נענשתי אני בכלל עמי להשמיד להרג ולאבד וכן ינתן לי עמי שנענשו למיתה גם כן בשכר בקשתי. והסבה שאני אומ' תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי היא כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד כי אחרי שנענש כל עמי נענשתי אני בכללם. ואמ' נמכרנו מבניין נפעל כלומ' אחר מכרנו:
ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי. מלת ואלו מורכבת מן אם לו. וכן ואלו חיה אלף שנים או יהיה האל"ף נוסף ומשפטו ולו. ואמרה אלו להיות עבדים ושפחות נמכרנו הייתי שותקת כי אין הצר כלומ' אין זאת הצרה שהזכרתי להיות לעבדים ולשפחות שוה ודומה לנזק המגיע לנו מפאת המלך שצוה לאבדנו מו העולם. ובעבור הנזק המועט להיותינו נמכרים לעבדים ולשפחות הייתי שותקת אמנם הנזק המגיע לנו מפאת גזרת המלך הוא כל כך רב שלא אוכל להחריש. או יאמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו שהיו דמי מכירתינו ליד המלך החרשתי ואין צרת אבודינו קשה בעיני כמו שקשה עלי הנזק המגיע למלך מפאת זה הדבר שהוא נשכר בעמידת היהודים במלכותו. ולפי זה הפי' יהיה צר במקום הזה במקום צרה כמו צר ומצוק מצאוני. או יאמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו הייתי מחרשת כי אין הצרה הזאת שוה בעינינו מאומה אע"פ שאין למעלה ממנה אחר הריגה והייתי שותקת כדי שלא יבוא המלך לידי נזק במחשבתו והעניי' שהייתי סובלת מכירתינו לעבדי' ולשפחות ולא היה נחשב בעיני למאומה כדי שתמלא מצותיך ולא תנזק מחשבותך. ואם יהיה הצר במקום הזה שם התואר להמן שהוא צורר היהודי' אמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו לתועלת המלך החרשתי אמנם המן הצר אינו שוה עם המלך בעניין ההפסד כי ההפסד הוא כולו למלך. ולהמן אינו מגיע הפסד באבוד היהודי' ולשון נזק בלשון ארמית ומלכא לא להוי נזיק:
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה. אמ' פעמ' ויאמר וזה מורה שהמלך כעס מיד ומרוב כעסו אמ' מי הוא זה. ואי זה הוא. והוא כפל עניין במלות שונות כי אמרו ואי זהו הוא כמו מי הוא זה בשוה. ולרוב כעסו כפל דבריו כאדם האומר בכעס מי זה אמור מי זה אמור מהרה כי כן דרך המדבר בכעס או רצה לומ' באמרו ואי זהו כלומ' ובאי זה מקום או ואי זה מקום הוא מקומו:
אשר מלאו לבו ר"ל אשר גמ' בלבו:
נבעת התי"ו שורש והטעם כמו נבהל. מגזרת והנה בעתה:
קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן ר"ל קם ממשתה היין והלך אל גינת הביתן:
והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה ר"ל כי בעת שהלך המלך אל גינת הביתן בין כך המן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה בעבור שראה כי כלתה אליו הרעה כלומ' שהדביקתהו הרעה כולה לגמרי לא חצויה וזה רצה במלת כלתה על דרך חצי אכלה בם כמו כי כלה היא:
והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה הגיד הכתו' כי בעת שהמלך שב מגינת הביתן אל בית משתה היין מצא המן שהיה נופל על המטה אשר אסתר עליה. ואמרו נופל ר"ל שהיה כורע ומשתחו' לה ומתחנן לרגליה ובראותו כי שב המלך נפל מרוב פחדו. ואם נאמ' שהיה נופל ממש יש לומ' כי לא עמד כי יי' הדפו והיתה סבה אלהית שמצאו נופל על המטה. ובמסורת על המטה ב' בקריה. ויתחזק ישראל וישב על המטה. והמן נופל על המטה. ודרשו מפרשי המסורת שזה בא לרמוז שהצדיקים כשהם חלשים הם מתחזקים כדכתי' ויתחזק ישראל. אבל הרשעים הם להפך שאף בעת גדולתם נופלים שנ' והמן נופל בגדולתו היה נופל:
הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ר"ל הגם לאנוס את המלכה בפני בתוך ביתי אתה רוצה ומלת לכבוש פנוי לשכיבה שתהיה תחת [?] [?] יכריחנה וכמוהו וכבשוה. וטעם עמי שאני ראיתי זה הדבר:
הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו ר"ל כסו אותם בושת וכלמה. או יאמ' שמשרתי המלך כסו פני המן שלא יראנו עוד המלך בראותם שעלה חמתו באפו וכן משפט מלכי פרס שיכסו עבדי המלך פני מי שכעס עליו המלך שלא יראנו עוד המלך וזה דבר ידוע בספרי פרס:
גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי היהודי אשר דבר טוב על המלך ר"ל לא דיי שחשב להשמיד המלכה ועמה ושרצה לכבוש את המלכה עמך בבית אלא שעל כל זה עשה העץ בעבור מרדכי היהודי שדבר טוב על המלך:
אשר הכין למרדכי. ר"ל בעבור מרדכי:
וחמת המלך שככה ר"ל נחה ושקטה אחר שנתלה המן כי לא נחה חמתו עד שנתלה והוא מגזירת והשכותי מעלי: