Imrei Da'at on Proverbs Chapter 21
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א-ב] פלגי מים וכו׳. כל דרך. זה הפסוק ענינו דומה לפסוק שעבר והוא לב אדם יחשב דרכו וכו׳.
[ג-ד] עשה וכול׳ רום עינים וכו'. נר אולי הוא כמו נר כמו שנמצא בִן הכות תחת בֵן, ויהיה פירשו הוא דומה לנר הרשעים אשר יביאו למקדש ולדומה לו למען יראו בני אדם כי הוא אדם כשר; ואפשר שנר חסר יוד מענין נירו לכם ניר ר״ל מחשבות הרשע שהוה חורש בתוך לבו הם חטאת.
מחשבות חרוץ וכו׳. כמו שהיה החרוץ למותר כן יהיה העני אדם שאין לו עצה ומחשבה במעשיו למחסור.
פעל אוצרות וכו׳. אצר הממון הנאסף עם השקר ר״ל בלשון שקר הולך לאבדון ועם שהוא הבל נדף פעולתם פעולת האנשים שהם מבקשים למות.
שד רשעים יגורם. אין לפרש יגורם מן ויגר מואב והיה אם כן השוד מתירא מן הרעים, אבל הוא מן יגורו בך נדחי (ישעיה ט״ז ד׳) וגר זאב, עם לבן גרתי ור״ל כי השוד אשר הרשעים עושים הוא יגור עמהם ואינו זז מהם.
הפכפך דרך וכו׳. דרך איש שיהיה זר בעיניו ואינו מתנהג כשאר הבריות הוא הפכפך, והוא״ו במלת וזר נוספת.
טוב לשבת וכו׳. בית חבר כלומר שביתה בית חבר ומוכן למעשה הכישוף.
נפש רשע וכו׳. כפשוטו.
בענש לץ וכו׳. הפתי אינו מקבל מוסר עד שישמע דברים מפחדים ומבהילים, והחכם מיד שתבוא להשכילו הוא מזומן לקבלה, או ארח הכינוי ופי' בהשכיל לאיש חכם דרכי החכמה, חכם אחר ישמע ג״כ מפי הרב ויקח חלקו מן הדעת.
משכיל צדיק. ר״ל אדם משכיל או אדם צדיק כי המשכיל חבר לצדיק, ואמר כי המשכיל או הצדיק צריכים ללכת אל בית הרשע או מעניותם או שיהיה הרשע הזה מושל, וזה הוא הדבר שמסלף אלו הרשעים ומוציא אותם מדעתם, כי חושבים שכל זה מרוב הצלחתם ומעלתם ולא ירגישו בעצמם כי כל זה הוא הפך מחשבתם, והוא למען רעתם שהיא מזומנת לבוא עליהם, כמו שאמר דוד ויציצו כל פועלי און וכו'.
[יג-יד] אטם אזנו וכו'. מתן בסתר וכו'. יכפה נגזר מערבי שאומר כפא וענינו עמידה והפסקה, ושחד בחק חסר מלת יכפה והוא כפל לשון.
שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה הבאה לפועלי און היא ג״כ שמחה לצדיק
[טז-יז] אדם תועה וכו׳. איש מחסור וכו׳. ר״ל שתי כתות בני אדם אינם מעשרים לעולם אוהבי השמחה ואוהבי המאכלים השמנים ולשתות היין.
כפר לצדיק וכו׳, כי הרשע והבוגד אשר נענשים הוא סבה לצדיק לשמור מאותם המעשים הרעים.
[יט-כח] (הכל כפשוטו) עד כזבים יאבד ר״ל טענותיו ודבריו כי הכזב אין לו שורש ולא יסוד.