סעי' א' (הי' לו משכון עש"כ סק"א) גם שקיימא לן פורע חוב של חברו שלא מדעתו אין חברו חייב לשלם עבור זה. כיון שכשיש משכון של חברו לא שייך כן [כמ"ש הש"כ סק"ה] ממילא כ"ה בהנהוג בשכר סרסרות שלפעמים ממתין הסרסור עד שיבא הלוקח לקבל הסחורה משם. אם מכר הלוקח הסחורה לאחר והסרסור עיקל הסחורה עד שנתן לו הסרסרדת הרי זה מוטל על הקונה הא': ומ"מ נראה שאין הסרסרות מוטל על הקונה מהלוקח. ע"י מה שקנה סתם שיקבל הסחורה במקום הסרסור. גם שלפעמים הו"ל לאסוקי אדעתי' שהסרסור המתין עד קבלת הסחורה. וכן במה שנוהגים לקרות קאנטראקטאווי. שגם שמצוי שממתין במבצר בזה עד קבלת הסחורה שאז ישלם זה. מ"מ כל שלא התנה המוכר אין זה מוטל על הקונה ממנו. כיון שעל כל פנים על כיי הרוב אין ממתינים בזה עד קבלת הסחורה ומשלמים זה תיכף להקנין ולכתיבה וקיימא לן שרוב כזה גם בממון מכריע היטב:

שם בהגה (יש מי שאומר כו' משל חברו בידו) גם לדסבירא לי שגם כשיש בידו משל חברו ופרע עבורו הפסיד. מ"מ כשהמפקיד או המלוה אמר לנכרי אלם בעל חוב שלו שיש משלו ביד שמעון ועי"ז נטל הנכרי בנגישה משמעון גם שמטעם שעבודא דר' נתן ז"ל לפעמים לא שייך כן גבי גוי מ"מ במה שהודיע להנכרי מסר ממונו לו וצלע"ע: