Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 204
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ז (ראוי לו לעמוד בדבורו) אודות לעמוד בדבורו היטב מצד שאין רוח חכמים נוחה הימנו ואח"כ מכר עסק ההוא בכסף ומוטל נגד השני מי שפרע. לפום רהיטא מי שפרע חמיר ומבטל מה שיש לו לחשוש על דבורו מקודם. אך י"ל שהחומרא מצד מי שפרע היא רק במה שבין הבריות יש התעוררות יבישה ביותר ע"י מי שפרע. משא"כ מצד לצאת ידי שמים י"ל שלשנות דיבור שוה עם לחזור בו מקנין כסף וי"ל דלא אתי דיבור שני ומבטל דיבור הראשון ולא חל דיבור השני כלל רק בינו לבריות כשאין מאמינים שהי' לו דיבור עם הראשון אומרים הב"ד מי שפרע. וכנראה שמש"ה הן צדק כו' ואמרו חז"ל דקאי על דיבור. גם אם הוא מהתוה"ק (צל"ע גדול כעת בכה"ג דרשות חז"ל שלא נתפרש בהם שהם אסמכתא ומ"מ מפורש בלשון חז"ל שפשטי' דהקרא לא להכי אתי רק למצוה אחרת ואין יתור ניכר להדרשה גם שמסתמא יש לה הכרע ממש בהפסוק ברמז מכריע ומורה להדיא מ"מ אולי י"ל דלא עדיפא ממה דאיתרבי מיתור אות ו' דקיי"ל שהוא אסמכתא ואין זה מסתמא כיתור תיבה כמו מה דאיתרבאי מאתין. ואולי יש רמזים גם בלא יתור שמוכרעים כמו יתור תיבה. ואולי רמזים כולם הם בכלל מה שמסר הכתוב לחכמים ומ"מ כל שלא נתפרש בלשון חז"ל שעשאו כדרבנן הו"ל דאורייתא ע"פ קביעותם ע"י שנמסר להם. או אולי כל שלא פרשו לפנינו שהם מדאורייתא ממילא לא הטילו בזה חומרא כמו בדאורייתא וצלע"כ) מ"מ היינו רק שלא להונות באמרו ולבבי לא כן ידמה אז משא"כ לגבי חזרה אח"כ מדבורו שי"ל דל"ש בזה בחי' הן צדק רק אין רוח חכמים נוחה מצד שלום הבריות וא"כ ממילא מה שקבעו בכסף מי שפרע חמיר יותר כיון דדיני שמים ל"ש על הדבור רק מצד הבריות ומצד הבריות הרי כסף חמיר יותר ובשעה שמכר להשני עקר דיבור הראשון ומה שאין רוח חכמים נוחה הימנו חלף הלך עליו ומצד עונש מי שפרע חמיר יותר בבחי' מ"ש חז"ל שנזקקין לצועק ביותר כמש"ה אם צעוק כו' ושמעתי כו'. וא"כ ממילא הכסף הוא חזרה על דיבור הראשון. וגם אם ידוע לב"ד וללוקח שני שהי' דיבור עם לוקח הראשון. ונודע לו כן אחר מקחו מ"מ י"ל שמוטל מי שפרע ואינו יכול להתנצל לומר שמוכרח לקיים דיבור הראשון כיון שנתבטל ממילא בשעת דיבור השני וצלעע"כ. ואם הי' דיבור אחר דיבור ונודע ע"י עדים שלא זזו משם יכול לומר עליך לפייס הראשון במה דאיפייס ודיבורך עמי אינו נפקע וכן הראשון אינו מוחל ובדיבור שני לא עקר דיבור ראשון עי"ז כיון שאפשר לפייס בממון וכשהסחורה ביד שליש ולא אמר על עצמו חיוב י"ל דהדיבור השני איננו חל עליו כלל וצלע"ע היטב: