Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 281
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' א' (מי שאינו ראוי ליורשו) צוואה חלוקה ליורשים והאומדנא שהי' בטעות לסבור קרובים מצד האם הם יורשים י"ל שהוא בטילה גם אם הי' גם לשון מתנה כיון דהעיקר הי' בגדר חלוקה ליורשים:
סעיף ז בהג"ה (וצריך לקיים תנאו) אחד חילק נכסיו במצוה מחמת מיתה לאלמנותו וליתומיו בן ובת לכ"א סך מסוים ואמר שחתנו לא יטול כלום גם שיש לו כתב על סך מסוים מ"מ כבר נתן לו מזונות ערך שנה יותר מכפי התנאים אחרונים וינוכה מהסך שבכתב ולא הזכיר אודות השטר חצי זכר של חתנו ונמצא לחתנו שטח"ז על סך ת' זהובים פוליש. וגם שכפי הצוואה מגיע להבן רק ת"ר זהו'. הנה נמצא מטלטלין שלא הזכיר בהצוואה מהם והם שייכים להבן כי לגבי פרנסת נדוניא גם דקיי"ל כהט"ז ע"ה שכשהשיא בת אחת בחייו אומדין גם להוסיף מעישור נכסי (י"ל שאין זה סותר למש"כ מוהרי"ק ע"ה שורש ע"ח ע"ש כי שם איירי בשלא היו שווים השאת בנותיו. מה שאין כן כשאין שנוי אולי יודה וגם שכתב שדעת רוב פוסקים שלא להוסיף מ"מ בהשיא אולי יודה) מ"מ כיון שצוה להדיא שתטול בתו הקטנה ת"ת זהו' פו' אין להוסיף על זה שהרי זה כמ"ש הנ"ש וב"ש ע"ה בסי' נ' דע"י תנאים דשידוכים דבת הוי לי' אומד שלא להוסיף ועדיף משהשיא בת בחייו ע"ש. וכ"ש בצוואה מפורשת. וא"כ היתרון הנמצא שייך הכל לבן. ויהי' להבן יותר מת"ת זהו' ומגיע השטח"ז ת' זהו' וגם שאמר בצוואתו שאין כאן ירושה והבן יטול ת"ר זהו' למלאות כפי התנאים דשידוכין. האלמנה אמרה שהזכירתו מהשטח"ז ג"כ ואמר שאין כאן ירושה. על כל זה נראה שאין לגרוע ע"י זה משטח"ז. גם מ"ש הב"ש ע"ה בסי' קמ"ג שאם הוסיף על עישור אין מנכין ע"י זה משטח"ז. אין זה בהוספה שעל פי צוואה מפורשת רק בהוספה שעל פי פשר עם היורש שכ"ה שם במוהרי"ק ע"ה להדיא על כל זה אין גרעון מהשטח"ז על פי צוואה זו גם שע"י מתנת שכיב מרע לאחרים נראה שנפקע כח שטח"ז. ולא דמי למ"ש בסי' רנ"ב וסמ"ע ע"ה שם סק"ב כי גם שטח"ז אינו חל כי אם אחר מותו ממש. גם שכותבין בו שיחול הזמן פרעון קודם מותו שעה אחת על כל זה הרי התנאי הוא בחלק חצי זכר בירושה וגם שנתוב ויאותו לירד לנחלה על כל זה אין זאת כי אם בעת חילוק הנחלה דהיינו אחר מותו ממש. ועיין בצמח צדק ע"ה בדיוק לשונות בשטח"ז עכ"פ בנדון דידן הרי כשם שיש כח במתנת שכיב מרע למגרע ולהפקיע מכח ירושה כן יש כח ממילא לגרע ולהפקיע מכח השטח"ז שהוא נגרר אחר הירושה וזה לכ"ע אין על זה פ"פ כלל על כל זה היינו במתנת שכ"מ לאחרים אבל לבנו כיון דקיי"ל שאינו יוצא מגדר ירושה ע"י מתנה ליורשו כמ"ש בסי' ר"ן סי"ב בהגה וע"ש בב"י ובנ"י ע"ה וכן כתב הרי"ף ע"ה בדף רכ"ו ע"ב שלגבי יורשים בין מתנה בין כל לשון הוי ל' ירושה. ומתנת שכ"מ הוי ירושה לגבי יורש וא"כ הוי ממילא תורת ירושה על הת"ר זהו' ג"כ לענין שיגיע מהם חלק שטח"ז ומכ"ש מהיתרון הנמצא כנ"ל שאין על זה שום פ"פ להפקיע כח השטח"ז. וגם שאמרו להדיא שאין בזה צד ירושה ואמר בפירוש לפי דברי האלמנה שלא יטול שטח"ז על כל זה כיון שהסכמת שטח"ז הוא שמקבל עליו שלא להערים להפקיע או לגרוע כחו. וגם שבנדון דידן לא נכתב עדיין כי אם ק"ס וחתימה מ"מ הרי הוא כאלו נכתב ע"י הק"ס וכבר חתם את עצמו כנהוג עכשיו והוא כמאן דכתוב עם לשון הקבלה על עצמו כנ"ל שלא להערים ויותר יש לנו לתלות שלא להפקיע כח השטח"ז ומה שאמר שאין כאן ירושה היינו מצד שסבר שיש הקנאה על פי תנאים. וכמ"ש להדיא להשלים התנאים וכנ"ל והר"ז טעות כדקיי"ל באה"ע סי' נ' ומסתמא אין לנו להפקיע השטח"ז בעשותינו צוואה זו דרך חידוש נגד מ"ש הפוסקים דלגבי יורש אין המתנה מפקעת מירושה ולומר שהי' דעתו שיוקדם חלות המתנה אחר מותו בתורת מתנה על הת"ר זהו' של בנו שיופקע ע"י זה צד ירושה כי מסתמא לא עלה על דעתו כלל לשנות כח צוואה זו (בפרט שלא הי' לומד ספר) מכפי סדר כח הצוואה תמיד על פי חז"ל. גם נראה שכיון שכתב בשו"ת צ"צ ע"ה לדרוש דיוק לשון השטח"ז. הנה כיון שכותבין בשטח"ז חצי חלק זכר בן פשוט (והק"ס הי' גם ממקרקע הרי שהפקיע כח הבן מירושה ולא חש לעבורי אחסנתא) גם אם הי' מפורש להדיא שהוא מפקיע מתורת ירושה לתורת מתנה לגמרי כיון שאיננו מתורת בריא שיחול מחיים רק מתנת שכ"מ שחל לאחר מיתה כל מה שנוטל בנו הרי זה בכלל חלק חצי זכר בן פשוט וצע"ע בזה ועכ"פ כאן היה נראה כוונתו שאין כאן ירושה מצד טעותו ע"י התנאים וכנ"ל לא זולת. ועיין בב"י חו"מ סי' ר"נ קודם ההיא דחזרה במקצת דסי"ב הנ"ל שהביא שם תשובת הרשב"א ע"ה והכריע לומר שלא נזכר בשטר המוקדם. ע"ש שלא החליט וכן הי' לדון בזה לולי דברי האלמנה כנ"ל ועל כל זה עשינו פשר ברצון טוב דכולם:
(עוד מצאתי) צוואה שתטול בתו פלונית סך פ' והוא פחות מסך שבשטר חצי זכר שלה שלא ברצונה אינו יכול לגרע מהשטח"ז גם שאז בידו לסבב גרעון לצוות שבניו יקחו כל אחד ואחד בסגנון מתנה. מ"מ לא שייך בכך סגנון מיגו או מה שבידו וכיון דכפי הירושה מגיע חוב שבהשטר חצי זכר אינו נגרע ע"י הצוואה. אך י"ל שינוכה לה מהשטח"ז מה שתקח כפי צוואתו כי י"ל ע"י ששכח שיש לה שטח"ז חלק לה מעזבונו מה שאין כן אלו הי' נזכר מהשטח"ז. או י"ל שע"י שסבר שע"י מאמרו יופקע השטח"ז אם מצד סוברו שבידו כח להפקיע אם מצד סוברו שבתו תסכים למאמרו ורק ע"ד זה צוה ליתן לה סך שאמר ואולי שייך בכך הממע"ה שאם היא מוחזקת יכולה ליטול זה וזה. אם ציוה שאשתו תנהיג כל עסקיו עד זמן פ' ואח"כ יחולק העזבון אולי אין זמן פרעון שבשטח"ז עד זמן החלוקה כלשון השטר כשיאותו כו' לירד לנחלה כו' וגם שי"ל שלשון יאותו שייך תיכף כי רצונם כן לולא צוואתו מ"מ י"ל שהמכוון בזמן החלוקה וי"ל יד בעל השטר על התחתונה שלשון יאותו לגרוע כח שכל זמן עכוב מצד היורשים מלחלוק ג"כ אין תביעה בהשטח"ז ואם במתנת שכ"מ אין גרעון על השטח"ז (כי צלעע"כ בכך) הי' שייך גם עיכוב לא יומשך ע"י צוואתו כי חיובו חל שעה אחת כו' וצוואה לאחר מותו (מ"מ י"ל חצי חלק זכר כו' מורה שהתנה כפי חלוקתם ממש אימת שתהי') אך מ"מ אם לשון כשיאותו מורה גם על בחירת היורשים גם אם מתנת שכ"מ אין מגרעת שטח"ז מ"מ עכוב גורמת שרק בזמן חלוקה התנה שיחול הזמן פרעון: ספק בתנאים שבשטח"ז הי' שייך לומר דהו"ל כאיני יודע אם פרעתי כיון דע"י אודיתא התחייב את עצמו הרבה והתנאים כמחילה וכפרעון ואולי בכך אין כ"כ סגנון לא הו"ל למידע שהי' יכולים להוודע המכוון לבחרו בחייו וכ"ש אם לא הו"ל למידע ג"כ חמיר בכך. אך מ"מ מצד סברת הט"ז ז"ל במטבע מזויפת שההכרעה מצד שהוחזק ביניהם בהמעמד וע"י זה במכר גם אם לקח ממון ואח"כ נתן הסחורה שבה ספק אינו כא"י א"פ ע"י זה הו"ל גם בתנאים שבהשטח"ז תמיד יד בעל השטר על התחתונה רק אם מוחזק כנ"ל וסגנון כן בב' שטרות שאינם במעמד אחד י"ל דהו"ל כא"י א"פ. ואולי ע"י זה הי' נהוג ק"ס ובו לשון אכן אח"כ הותנה כו' שע"י זה בשטר אחד לגבי ספק שלא יוגרע כח מרא קמא היטב: