סעי' א' (שכירות קרקע) בזמן שמושכר אינו יכול להשכיר עד אחר כלות שכירות הראשון כי אם באומר מעכשיו ולאח"כ ובקנין כסף. אך להשכיר להשוכר דעתה גם שמצד המשכיר הו"ל שלא בא לעולם כי אינו ברשותו עתה מ"מ כיון דהשוכר בידו להקנות זכותו למשכיר ויהי' בידו להשכיר מעכשיו כיון שביד שניהם י"ל שמועיל מה שהשכיר עתה ואין ללמוד ממאי דקיימא לן מקדש בגזל דידה אינה מקודשת ולא אמרינן דהקנתה לו כדי שיחולו הקידושין כי שם מ"מ הרי לא הקנתה להדיא. מה שאין כן בהנ"ל דדי במה שבידו להשכיר תיכף דעל ידי זה אינו דבר שלא בא לעולם וצלע"ע: אחר כמה ימים שישי בבית בשכירות הי' סיטומתא שיוכל לחזור מהשכירות. ואח"כ ישב סתם ואמר שאינו חוזר מהשכירות חולי מ"מ אין זה קנין שנית גם שבפני המשכיר אין צריך חזק וקני וישיבתו בחזקה. מ"מ הרי לא פירש שקונה השכירות בהחלט רק י"ל שכרפיא בידו מלחזור בו תיכף להחלט וצלע"ע היטב:

סעי' ב' (מתנה בשכירות) תנאי שבזמן קור יעמיד מטותיו בבית המשכיר לו בית קטן הפתוח לביתו יובחן ע"י סוגיא דעלמא מהו גדר קור ומהו גדר קור גדול אם אמרו כן. ובנעשית יולדת י"ל דל"ש בכך. דהו"ל לתרויהו לאסוקי דעת ולא התנו פסידא דשוכר ובפרט שהשוכר הו"ל יותר לאסוקי דעתי'. אם לו רק דריסת הרגל דרך בית חברו אינו יכול להרבות נכנסים ויוצאים לסחורה מה דלא אסקו דעתייהו ולא התנו: אמר לשון רשות להעמיד מטלטלין בחדר פ' לא נפקע המשכיר מלהעמיד לשם מטלטלין וגם אם עי"ז אין משומר ביניהם בערבוביא. ואם אמר לשון החדר יהי' שייך לך למטלטלין מסברא אינו יכול המשכיר להעמיד לשם מטלטלין. הרבה נכנסים בהנ"ל זמן מה י"ל דלא שייך בכך חזקה מחל בפרט באמתלא היטב: תנאי שכירות חדר לדירה וחדר למטלטלין ובזמן הצינה ידור בצוותא בבית המשכיר כיון דהי' הלשון חדר לדירה אזי אין החדר שייך לן בזמן דירתו בדירת המשכיר. ואם אמר הלשון משכיר ב' חדרים פ' ובצינה ידור כו' אזי גם בדירתו בדירת המשכיר שייכים להשוכר ב' החדרים כ"ה מסבר' היטב: תנאי בשכירות לשלם בכל חודש ולא שילם ואין לו ממה לגבות גובה מה שכירות גופי' ומשכיר לאחר גם שהתנאי לא הי' בגדר ביטול השכירות עי"ז מ"מ גובה וצ"ל בב"ד ואם יקח עודף צריך להחזיר לשוכר ראשון: