Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 34
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף י"ח בהגה (שנוטל שכר להעיד) אודות הנוטל שכר לכתוב עדותו ששכר כתיבה מותר ליטול. אם נוטל רק מצד אחד אם יש בזה חשש כעין שוחד או נגיעה כתב מו"ח נ"י בזה שו"ת ארוכה. אך כשנותנים אחר הכתיבה יודע בעצמו שלא נטה לבו לבצע אין ע"ז פתחון פה. ועדיף ממעשה דדורן שבשם הגאון ז"ל בסי' ט'. והיום הוכרחתי לעשות כן ליטול שכר כתיבה. אך לא הי' עדות ממש רק ע"א מפי ע"א ודרך אגרת שלומים. אך הנהיג ליטול. שכר כתיבה גביית עדות שכר קצוב. ונראה דלא שייך על זה חשש נוטל שכר להעיד כל שכוונתם בלי נטי' לבצע רק שכר כתיבה. ולא נחשד מי מעב"י שיכבוש עדותו בלי שכר. רק גם בלי שכר ודאי יעיד והשכר הוא רק של הכתיבה כמו שכר הבאה ומלוי כמ"ש במק"א. גם כיון שכותבין בשם אומרו בהגביית עדות וכ' שאמרו הו"ל מלתא דעבידא לגלויי גם לגבי עיר רחוקה ומהני כמ"ש במק"א אודות שומא. אך על צד היותר טוב הי' שיתוקן שלא יהי' השכר בזה מצד אחד רק מקופת הקהל וכדומה ולא יהי' בזה חשש פתחון פה דנגיעה אשר חוששין גם בדרך רחוקה ונפלאה: אודות שליח שנוטל שכר והוא עד ג"כ. נראה פשוט בזה שאין פקפוק ע"ז. כיון דקיימא לן אוהב ושונא כשרים לעדות כי בעדות לא חיישינן כן לנטי'. כי אם בנגיעה גדולה גמורה מה שאין כן קירוב הדעת לבד כשר. וכן הוא בזה שגם שיש צד נטי' דאהבה קצת ע"י השכר. וכמו שאמרו חז"ל בפ' האומנין בההיא הנאה דאגר לי' ולא לאחריני גם לפעמים טפי לי' אאגרי' וניתן לו בעין טובה. עכ"ז לא מרעינין חזקת כשרות דידי' ועיקר הנתינה והקבלה בזה היא רק עבור מה שיש היתר ליתן שכר עבור זה ומה שיש באולי איזה רושם צד אהבה זוטא ע"י שנתן לו השכר בעין יפה אין זה פסול הנוגע להעדות. כיון שאוהב כשר לעדות. ומו"ח נ"י כתב תשובה ארוכה אודות נוטל שכר להעיד להתיר עגונה וגם עם הרב בעל קדושת לוי נ"י דברתי בוה דרך כלל בדרך ספק: מה שעידי שטרי קנין וסודר לוקחים שכר ורבים אומרים להדיא שכר חתימה. מ"מ אין עי"ז צד נגיעה בעדות כיון שמותרים ניטול שכר הליכה או אולי גם על חתימה אין גרעון שיוכל להיות בשכר היטב גם שעדים החתומים כמו שנחקרה עדותן בב"ד והו"ל חתימת ידם כהעדה. מ"מ אין מוטל לכתוב למען יעמוד ימים רבים ותקון שטרות למען יעמדו ימים רבים כתוב בנבואת ירמי' ע"ה ודברי קבלה הו"ל כדברי סופרים ומותר ליטול שכר. וכיון שידוע לכל שקבוע להעדים שכר עבור הליכתן ועסקם בקבלת הקנין סודר ועבור חתימתן ל"ש בכך נגיעה כל כך. כיון שעל כל העדיות הברורים וידועים לכל ג"כ שכרם אתם ומצד חזקת כשרות הרי אין חושדים שהי' שכר שוחד או נגיעה וכן בכך ע"י חזקת כשרות אנו אומרים שהמעשה שהם מעידים עליי כ"ה בלא שנוי והשבר שקיבלו הוא מצד שכ"ה תמיד עבור טרחתם כנ"ל והשכר אין בו שום ריעותא ובלא ריעותא אין לפקפק על חזקת כשריתם והרי נגיעה אינו פסול בעצם ומהני סילוק רק שהנגיעה גורמת חשש והיינו בנגיעה שאין ידוע עלו' סבה לסלק החשש שעל ידי' מה שאין כן בתמ"ל גם שמקום חשדא שייך. מ"מ כיון שידוע סבת הנאה שמקבלים שנקבעת שלא מצד מעין שוחד להם אין שום ריעותא לגרוע עי"ז חזקת כשרותם כן י"ל בסברא נכונה היטב: גם י"ל שמה שמקבל קנין סודר בפניהם וידוע לו שהלוקח יתן להם שכרם הו"ל הקנין סודר היטב כמפורש שמקבל על עצמו עדותן גם אחר שייכות צד נגיעה ע"י שכר הידוע שקבוע תמיד ומעין מ"ש בשם השארית יוסף ז"ל שהטענה לפני אחד הו"ל כקבלוהו כג': גם י"ל שכמו שביד טובי העיר לתקן שלא יהי' נאמנים רק החזן והשמש כן יכולים לתקן שיהי' נחמנים גם כשהם נוגעים ודאי. וכיון שהנהיג בעיר עפ"י ותיקון הו"ל כתקנה מפורשת כנ"ל כמ"ש בשם שו"ת הגאון ח"צ ז"ל סי' ס"א וכ"ש הנהוג בקביעות הרבה דורות ברוב תפוצות הגולה יצ"ו ואולי כ"ה בכולה ואולי כ"ה כל ימי הגליות ומ"ש שם הגאון ח"צ ז"ל שהי' ראוי להיות בכתב לא שייך במנהג ישן כזה שבזמנים טלטולים רבים: גם י"ל שהכריז הנהוג בק"ס דבתים מכריע והו"ל הודאות המוכר אך ל"ש כן בשטרות של חתונות וכוותי':