Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שיער לבן שהוא סימן טומאה בצרעת וכו'. בפ"ד דנגעים ובתורת כהנים ושער מיעוט שער שתי שערות.
ומ״ש וכמה יהא אורכן וכו'. משנה פרק בא סימן (נדה דף נ״ב ע״ב) פלוגתא דתנאי ואיפסיקא הלכתא כמחמיר וסובר רבינו שהאומר כדי שיהיו ניטלות בזוג הוא המחמיר שהוא השיעור המועט.
ומ"ש היתה אחת ארוכה. בפ"ק דנגעים.
ומה שכתב או אחת מלמטה וכו'. בפ"ד.
ומ״ש אף על פי שהלבן כל שהוא טמא. שם כמה לבנונית יהא ר' מאיר אומר כל שהוא ר' שמעון אומר כדי לקרוץ בזוג ופסק כר״מ דמחמיר משום דכיון דלא איפסיקא הלכתא בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ״ו ע״ב) בפלוגתא דר' מאיר ור' שמעון הלכה כדברי מי נקטינן כדברי המחמיר וכ״כ בעל הליכות עולם ואע״ג דתניא בתוספתא ר״מ אומר כל שהוא וחכ״א כשיעור לא חש לה רבינו לפסוק כחכמים ע״ד מאי דאמרינן בפרק החולץ (יבמות דף מ״ג) אם רבי לא שנאה רבי חייא מנא ליה:
שתי שערות לבנות וכו'. בפ"ד דנגעים.
ומ"ש ובין שהיו שתי שערות בתוך הבהרת וכו'. משנה רפ"ד דנגעים שהפסיון מטמא חוץ לנגע משא"כ בשיער לבן.
ומה שכתב היו שתי שערות בתוך הנגע וכו'. בת"כ ובתוספתא דנגעים פ"ב:
לובן השערות מטמא בכל מראה וכו'. ריש פרק ד' דנגעים:
אין שיער לבן סימן טומאה עד שיהיה בגוף הבהרת וכו'. בפרק קמא דנגעים תנן על שתי שערות לבנות נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן או חלקן השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק להקל וא"ת הא קיימא לן ששיער לבן הוא סימן טומאה גם בשחין ומכוה וא"כ דל בהרת מהכא תיפוק ליה משום שחין ומכוה שיש בהם שיער לבן ויש לומר משכחת לה כגון שהיא מכה טריה ונקרא מורד ואינה מטמאה:
ומ"ש הלכו להם השחין והבוהק וכו'. שם במשנה הנזכרת:
אין שיער לבן סימן טומאה וכו'. בספ"ד דנגעים:
היתה בו בהרת ובה שער לבן וכו'. בפ"ה דנגעים וכחכמים:
בהרת כחצי גריס וכו'. שם ודלא כרבי עקיבא.
ומה שכתב ספק שיער לבן קדם וכו' עד הרי זה טמא. שם בסוף הפרק וכתנא קמא ואע״ג דבפרק הפועלים (בבא מציעא דף פ״ו) אמרינן דקב״ה אמר טהור לא בשמים היא ואע״ג דאמרינן מאן נוכח רבה בר נחמני ואיהו אמר טהור ויצתה נשמתו בטהרה י״ל דכיון דבשעת יציאת נשמה הוא דאמר הכי הוי בכלל לא בשמים היא ואינו כדאי להוציא מכלל שבידינו דהלכה כת״ק ועוד שבתחילת פרק ה' דנגעים סתם לן תנא הכי:
ומה שכתב ויראה לי שטומאתו בספק. הטעם משום דכיון דספק הוא אי זה מהם קדם אי אפשר לומר דטמא שאמרו הוא טמא ודאי אלא טמא מספק קאמר: