(ג-ד) לפי מה שחסר העני וכו' ואחר כך משיאין לו אשה. בפרק מציאת האשה (כתובות דף ס"ז):

בא העני ושאל וכו' וכמה עד חמישית. בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ') ובירושלמי ריש פאה ומייתי לה מדכתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ופירש״י עשר אעשרנו שני עישורים ה״ל חומש. ובפ' מציאת האשה (כתובות דף ס״ז:) מקשה מהא דאל יבזבז יותר מחומש להא דר' אבהו כי קא ניחא נפשיה בזבזיה לפלגא דממוניה ומשני הני מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה ורבינו לא מיירי הכא אלא בחיים.

ומ"ש ואחד מעשרה בנכסיו בינוני פחות מכאן עין רעה: ולעולם לא ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה. בפ"ק דבתרא (דף ט'):

ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה וכו'. פ"ק דגיטין (דף ז'):

עני שאין מכירים אותו וכו'. פ"ק דבתרא (דף ט'):

מפרנסים ומכסים עניי עכו״ם וכו'. בס״פ הנזקין (גיטין דף ס״א):

ועני המחזר על הפתחים וכו'. פ"ק דבתרא:

אין פוחתין לעני וכו'. משנה בסוף פאה (דף י':).

ומה שכתב ואם לן וכו'. שם לן נותנין לו פרנסת לינה ובפרק קמא דבתרא (דף ט') ובפרק כל כתבי (שבת דף קי"ח) מאי פרנסת לינה פוריא ובי סדיא.

ומ"ש ושמן וקטנית בתוספתא דסוף פאה.

ומ"ש ואם שבת נותנין לו מזון שלש סעודות משנה בסוף פאה.

ומ"ש שמוסיפין לו בשבת דג וירק שם בתוספתא.

ומ״ש ואם היו מכירים אותו וכו'. הכי משמע בפרק מציאת האשה (כתובות דף ס״ז):

עני שאינו רוצה ליקח צדקה וכו'. בפרק מציאת האשה תנו רבנן אין לו ואינו רוצה להתפרנס מהצדקה נותנים לו לשום הלואה וחוזרים ונותנין לו לשום מתנה דברי ר"מ וחכמים אומרים נותנין לו לשום מתנה וחוזרים ונותנים לו לשום הלואה לשום מתנה הא לא שקיל אמר רבא לפתוח לו לשום מתנה ופסק רבינו כחכמים:

ועשיר המרעיב את עצמו וכו'. שם ופסק כחכמים:

מי שאינו רוצה ליתן צדקה וכו'. בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מ"ט):

וממשכנין [על] הצדקה וכו'. בפ"ק דבתרא (דף ח'):

אדם שוע וכו'. שם:

אין פוסקין צדקה על יתומים וכו' עד מותר. שם:

גבאי צדקה וכו' עד ועניותן. בסוף בבא קמא (דף קי"ט):

עני שהוא קרובו וכו'. בפרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ע״א):

מי שהלך בסחורה וכו' עד כמו שיראה לו. בפרק בני העיר (מגילה דף כ״ז):

האומר תנו מאתים דינר לבית הכנסת וכו' עד סוף הפרק. תוספתא פרק הגוזל ופרק חזקת: