Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement Chapter 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל מקום שהוא רה"ר וכו'. נלמד ממה שיבא בסמוך:
ארבע אמות הסמוכות לר"ה וכו'. פ"ק דבתרא (דף י"ב).
ומ"ש וכן הכרמלית וכו'. בסוף פ"ו דטהרות האצטוונית רה"י לשבת ור"ה לטומאה:
יש שם מקומות וכו' ואלו הם השבילים המפולשים וכו'. שם וכת"ק ואיתא בפ"ב דעירובין (דף כ"ב ע"ב).
ומ"ש והבקעה המוקפת וכו'. דין הבקעה פ"ו דטהרות שם ואיתא בפ"ק דשבת (דף ו' ע"ב) וכאוקימתא דרב אשי.
ומ"ש ובסילקי וכו' והפורן וכו' וחצר שהרבים וכו'. פ"ו דטהרות.
ומ"ש וכן מבואות היורדים לים וכו' והבימוסות והמרחצאות. תוספתא פרק שלישי דטהרות.
ומה שכתב וכן כל העזרה וכו'. פירקא קמא דפסחים (דף י"ח ע"ב):
גנות העיר וכו' עד רה"י לכל. תוספתא דטהרות פ"ז:
הבקעה המוקפת גדר וכו'. פ"ו דטהרות וכאוקימתא דרב אשי פרק קמא דשבת (דף ו' ע"ב) ומייתי מתניתין דטהרות בפ"ט דבתרא (דף קנ"ג ע"ב) ואמר רבא לא שאנו אלא שלא עברו עליה ימות הגשמים אבל עברו עליה ימות הגשמים רה"י לכאן ולכאן:
ואלו הם ימות החמה וכו' ואלו הם ימות הגשמים וכו'. תוספתא דטהרות פ"ז:
בין העגולים של ענבים וכו' עד שכנגדה. בסוף טהרות:
ויש מקומות שאינם רשות היחיד וכו': כיצד אילן שהוא עומד ברשות הרבים וכו' עד שהחנות רשות היחיד. טהרות פרק ו':
וכתב הראב״ד שהחנות רשות היחיד א״א הפירוש הזה חשך ולא אור ומה בין זה לזה אבל רישא וכו'. איני יודע למה חרד כל החרדה הזאת לומר שהפי' הזה חשך ולא אור ועוד מה זה שכתב ומה בין זה לזה והלא כבר ביאר רבינו מה בין זה לזה כשהוא חנות אחת טמא הרי כלל החנות דבר טמא שהוא מונח בר״ה ספק נכנס ונטמא ספק לא נכנס טהור כדין ספק טומאה ברשות הרבים אבל כשהם שתי חנויות אחת טמאה ואחת טהורה ונכנס ודאי לאחת מהם ואינו יודע לאיזו מהם הו״ל נכנס לרשות היחיד ואינו יודע אם נטמא דהוי ספק טומאה ברשות היחיד וטמא וכן מבואר בדברי רבינו בפירוש המשנה והוא פירושו של הראב״ד: וכן בקעה בימות הגשמים וכו'. בפרק ששי דטהרות וכחכמים ואיתא בפרק קמא דפסחים (דף י') ופרק חזקת (בבא בתרא דף נ״ה) ופרק בתרא דעבודה זרה (דף ע'):
מקום שהיה רשות היחיד וכו'. שם:
דברים שהם בר"ה וכו'. תוספתא דטהרות פ"ז:
וכתב הראב"ד או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע א"א לא ידעתי מהו זה וכו'. ואני אומר שגירסת רבינו בתוספתא לא היתה כגירסת הראב"ד והטעם מבואר שמאחר שהככר שהוא המקבל טומאה נתון לתוכה הרי הוא כרשות היחיד ועוד שכיון שהיא על כתיפו הוי כמונח ברה"י כמו ששנינו בפרק רביעי דטהרות שני רוקים וכו' וכיון שהוא מונח על כתיפו הוי יש בו דעת לישאל וספיקו בכל ענין טמא ואי זה סופר טועה הגיה מדעתו בבא זו לחלק בין הכניס ידו לתוכה ללא הכניס מפני שבבבא ראשונה חילקו בכך ולא שת לבו לזאת דלא שייך לחלק בה בכך כמ"ש ותמהני על אדוננו הראב"ד ז"ל שלא דקדק בכך ואפשר שמפני שהרגיש בכך לא כתב כלשון משיג אלא כמסתפק:
ומ"ש היה זב רוכב על חמורו וכו' עד סוף הפרק. שם בתוספתא וכרבי יוסי מחבירו:
סליקו הלכות אבות הטומאות