אי זהו רשות הרבים וכו'. כתב הרב המגיד מ''ש רבינו המדברות והיערים בכלל ר''ה הוא דבר מתמיה וכו' ע''כ בזמן שהיו ישראל שרויים במדבר וכו'. כתב ה''ר אברהם בנו של רבינו שי''מ בזמן שישראל חונים במדבר והיו מחנותיהם סדורים בו היה לגבן כמו בקעה ושדה ומאי דדמי להו ובזמן הזה שאין ישראל דרים בו אלא כל מי שירצה הולך ועובר בתוכו הוא רה''ר וטעמא דמסתברא הוא, ולענין יערים לא דמי לים ובקעה שהים אין תשמישו נוח כיער והבקעה והאצטוונית וקרן זוית אע''פ שיש רשות לרבים להכנס לתוכן אין להם צורך בהם כיער שהכל צריכים לעצים ולהם דרך עליו כמדבר:

ואי זהו רה''י וכו' וכן מקום שהוא מוקף ד' מחיצות וכו' אפי' יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה וכו'. לאו למימרא שאם לא הוקף לדירה לא הוי רה''י כלל דהא גרסי' בפ''ק דשבת (דף ז') א''ר יוחנן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפי' כור ואפי' כורים הזורק לתוכו חייב וכתבו רבינו ברפי''ו, אלא היינו לומר שכל שלא הוקף לדירה אם הוא יותר מבית סאתים אסור מדרבנן לטלטל בו אלא בד' ככרמלית אע''פ שהוא רה''י גמור לחייב הזורק לתוכו וכך הם דברי רבינו בפי''ו אבל פה מיירי ברה''י גמורה כלומר שמותר לטלטל בתוכה אפי' מדרבנן ולפיכך כתב שאם הוא רחב הרבה כלומר שהוא יותר מבית סאתים צריך שיהא מוקף לדירה כדי שיהא מותר לטלטל בכולו:

ומ''ש כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותיה נעולות בלילה. איכא למידק דבפרק בתרא דעירובין (דף ק''א) אמתניתין דלא יעמוד אדם ברה''י ויפתח ברה''ר פריך ורבנן אמר ר''מ רה''ר ומהדרו אינהו כרמלית דאמר רבה בב''ח ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבים עליה משום רה''ר. ומשמע דהשתא דנעולות בלילה הוי כרמלית י''ל דאה''נ דכי דלתותיה ננעלות בלילה הויא רה''י גמורה אפילו להתיר לטלטל בכולה אם לא היו דרים בה רבים ולא קרי לה כרמלית אלא משום דכיון דדיירי בה רבים הויא לה חצר של רבים שלא עירבו שאסור לטלטל מתוכה לבתים ומבתים לתוכה כשם שאסור לטלטל מכרמלית לבתים ומבתים לכרמלית וכן פירש''י שם. ומשמע לי דהא דבעינן שיהו דלתותיה ננעלות בלילה דוקא בשיש לה שני פתחים זה כנגד זה שנמצא מדינה זו מפולשת משער לשער שאם אין לה אלא פתח אחד מה צורך שינעלו בלילה בלאו הכי הויא רה''י כדין כל חצרות שבעולם דלא מצרכינן שיהו דלתותיהם ננעלות בלילה וכן נראה מדברי רש''י בריש עירובין. ונראה דה''ה נמי אם יש לה כמה פתחים אלא שאינם מכוונים זה כנגד זה דכל שאינו מפולש משער לשער לאו רה''ר הוא והא פשיטא שלא הצריכו לינעל דלתותיה בלילה אלא כדי להוציאה מדין רה''ר כדאמרינן אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה''ר וכיון דכשאינו מפולש משער לשער לא הוי רה''ר כשאין הפתחים מכוונים זה כנגד זה בלא נעילת דלתות בלילה הוי רה''י ומה''ט נ''ל עוד דלא מצריכינן דלתותיה נעולות בלילה אלא כשאותו דרך שבתוך העיר המכוון משער לשער יש לו כל דיני רה''ר אבל אם חסר אחד מהם הוי רה''י גמור אע''פ שאין דלתותיה נעולות בלילה:

כתב הרמ''ך ואיזה רה''י וכו' עד גמורה. תימה הוא כיון שיש לו ג' מחיצות רה''י גמורה היא בלא לחי והרי מפורש בהדיא אינו צריך אלא לחי הזורק לתוכו חייב עכ''ל:

ומ''ש וכן חצר וכו'. נ''ל שהוצרך לכתבם לאשמועינן דסתמם מוקפים הם לדירה וכדפירש''י בפ''ב דעירובין (דף י''ח) אמאי דתנן ר' יהודה אומר עד בית סאתים וכו' אבל אם היה דיר או סהר או חצר או מוקצה אפילו בית חמשה כורין אפי' בית עשרת כורין מותר:

בור שבכרמלית וכו'. כתב ה''ה ואף זה צ''ע מאין לו לרבינו שלא יהא דינו כמקום פטור וכו' עד וזו הקושיא הקשה עליו הרשב''א. ול''נ דיש לתרץ שדעת רבינו דבכרמלית ליכא מקום פטור משום דמצא מין את מינו ונעור וכמ''ש הר''ן בפ''ק בשם קצת מפרשים:

נעץ בגבהו יתד כל שהו וכו' עד בהם. כתב הרמ''ך לא הבנתי פירושו וגירסתו לא מצאתי כן עכ''ל:

חורי רה''ר וכו'. וכתב הרשב''א ומהו שיקרא חור רה''ר, טעות סופר הוא וצריך להגיה ומהו שיקרא חור רה''י: