Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vessels Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל המציל בצמיד פתיל וכו'. פרק שמיני בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור וכו' ופירש שם רבינו יצטרך שנקדים בכאן שרשים וכו':
ומ"ש טבעת טמאה וכו'. פ"ט כוש שבלע את הצינורא ומלמד שבלע את הדרבן לבינה שבלעה את הטבעת וכו':
תרנגול שבלע שרץ וכו'. גם זה שם:
דברים שבתוך הפה וכו' כיצד אדם וכו'. גם זה שם מגע טמא מת שהיו אוכלים ומשקים לתוך פיו וכו'.
ומ"ש והיה לו בתוך קומטו כו'. פרק יוצא דופן עלה מ"ב ע"כ:
כתב הראב"ד שסוף משקה לצאת א"א יש כאן שיבוש וכו'. ואיני יודע מה שיבוש יש כאן שרבינו העתיק לשון המשנה ואם מפני שלא כתב דין התוספתא י"ל שמאחר ששנינו וכן חתיכה של לפת ושל גמי משמע בהדיא דדוקא הני משום דדמו לספוג אבל שאר דברים דינם כחרסים דקתני שאם לא הוסק התנור טהור:
ספוג שבלע וכו'. פ"ט וכת"ק.
ומ"ש בד"א במשקין וכו'. פרק האשה שהיא עושה צרכיה עלה ס"ב ע"ב כר"י וכאוקימתא דרב פפא.
ומ"ש וכן בגפת חדשה וכו'. פרק תשיעי דכלים:
כלי חרס שחלקו במחיצה וכו' לפיכך תנור שחצצו וכו'. ריש פרק ח' וכתנא קמא:
(ח-ט) כלי שהיתה הטומאה בתוכו וכו'. בספ"ק דחולין (דף כ"ה).
ומ"ש כיצד כוורת או קופה וכו' עד נטמא. רפ"ח שם:
וכמה יהיה בנקב אם היה בכלי שטף במוציא זיתים וכו': כתב הראב"ד א"א זה ההפרש לא נמצא בשום מקום וכו'. ודעת רבינו שכל נקב שמוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי ואינו מציל בצמיד פתיל. ומה שכתב ומשנה שלימה היא בפ"ח היינו דתנן ניקבו העשוי לאוכלים שיעורו כזיתים העשוי למשקים שיעורו המשקים [העשוי] לכך וכך מטילין אותו לחומרו בכונס משקה איני יודע מה הכרע מביא ממנה הראב"ד שהרי רבינו כתבה ומפרשה בכלי חרס אבל בכלי שטף שיעורו לענין צמיד פתיל כשיעורן לקבל טומאה מהטעם שכתבתי.
ומ"ש ואם היה בכלי חרס העשוי לאוכלים וכו' עד מטילין אותו לחומרו. ריש פ"ג וסוף פ"ט:
סתם נקב כלי חרס וכו'. כתב הראב"ד טעה בכל זה וכו':
כוורת פחותה וכו'. משנה ריש פרק ח':
כלי חרס שהיתה טומאה בתוכו וכו' לפיכך חבית שהיתה מליאה וכו' עד סוף הפרק. בפ"ח חבית שהיא מליאה משקין [טהורין] ונתונה למטה מנחושתו של תנור וכו':