Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלוה שבא להפרע בשטר שבידו שלא בפני לוה אין נזקקין לו ב"ד מדאוריתא כיון דלוה חי וליתא קמן דחיישינן לשובר עד שיבוא בעל דינו אבל גבי יתומים כיון דנכסי הוו דידהו נזקקין מדאוריתא בהעמדת אפוטרופוס וכדאמרינן לעיל. מלוה על המשכון ומתו שניהם היורש הוי מוחזק מדאוריתא והמוציא מחברו עליו הראיה.
מלוה חברו על המשכון הוי שומר שכר מדאוריתא משום פרוטה דרב יוסף וכדכתב פרק י' מהלכות שכירות. ותביעות המלוה ולוה על המשכון אם יש ביניהם הודאה במקצת חייב שבועה מן התורה וכן שבועה שאינה ברשותו הויא מדאוריתא.
הקובע זמן לחברו בין בשטר בין על פה אינו רשאי לתובעו קודם דהויא תנאי שבממון וסתם הלואה שלשים יום ואינו רשאי לתובעו קודם ואפילו על פה וכדאמר' פרק קמא דמכות מדכתיב קרבה שנת השבע שנת השמטה ממשמע שנאמר שנת השבע איני יודע שהיא שנת השמטה אלא לומר לך יש לך שמטה אחרת שהיא כזו שקרויה שנה והיא המלוה סתם שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום משום דשלשים יום בשנה חשוב שנה כדאמ' בעלמא ואם התנה הכל לפי תנאו ואם יש עד אחד בהכחשת הזמן חייב שבועה מן התורה.
תבע ללוה לפורעו במדבר חייב והרשות ביד המלוה לקבל כיון שהלוהו בישוב: