Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Kings and Wars Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יש רשות למלך ליתן מס על העם לצרכיו או לצורך המלחמות ויש לו לגזור על כל מי שיגנוב המכס שילקה או יהרג דכתיב ואתם תהיו לו לעבדים וכתיב יהיו לך למס ועבדוך ודינא דמלכותא דינא וכל האמור בפרשת מלך מלך זוכה בו בלקיחת אנשים ונשים לצרכיו וכמו שכתוב בפרשת מלך.
המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד מי"ג וזה חק לו ולבניו עד עולם.
כל הרוגי מלכות ממונם למלך [כדאמרי' פרק נגמר הדין (סנהדרין מח, ב) דכתיב (מלכים-א כא, טז) גבי נבות אשר ירד שם לרשתו משמע ירושה גמורה ומן הדין. וביואב נמי דכתיב (שם ב, ל) לא אצא כי פה אמות לא היה נידון למלכות כדי שלא יהיו נכסיו למלך] וכל מה שכובש אוצרות המלכים למלך אורחא דמילתא כדאיתא פרק כ"ג. ושאר ביזה מחצה למלך ומחצה לעם כדיליף התם מדכתיב בשלמה וימשחהו לה' לנגיד ולצדוק וגו' מקיש נגיד לצדוק מה צדוק מחצה לו ומחצה לבניו כדכתיב והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו אף נגיד כן ועד השתא הלכתא ואסמכוה אקרא. וחולקין אנשי הצבא עם שומרי הכלים כדכתיב כי חלק היורד במלחמה והיושב על הכלים וגו' כל הארץ שכובש שלו ונותן ממנה מה שיראה לו ובכל יהיו מעשיו לשם שמים: