Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל המומין הפסולין באדם ובבהמה חמשים כדילפינן להו לעיל בתרוייהו.
ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה ואינם ראויים להיות באדם ולהכי לא ילפינן להו דשלשה ועשרים הם עינו עגול כאדם עינו א' כשל עגל וא' כשל אווז דהוו מום שבגלוי יבלת בעינו ויש בה שיער דאף על גב דאין מומין בלבן היכא דאית בה שיער מגונה הוא והוי מומא בכלל יבלת דכתיבא בבהמה ניקב עור שבין חוטמה במקום הנראה פיה דומה לשל חזיר פרום חטייה החיצונות שנקבו או שנגממו אף על פי שנשאר מקצתן או שנפגמו אם נעקרו חטיה הפנימיות נטלו קרניה וזכרותן עמהם נפגם עור הגיד נפגמה הערוה של נקבה נפגם הזנב מן העצם היה ראש הזנב מפוצל לשנים בשני עצמים כל הני הוי מומא ונראה דהוו כולהו בכלל חרוץ הכתוב בבהמה זנב קצר רך ומדולדל נראה דהני נמי הוו בכלל חרוץ דכיון דתרבית עגלים אינו כן הוי כמי שנחרץ נשבר עצם מן הזנב הוי בכלל שבור דכתי' שבר יד ושבר רגל מה אלו אינם חוזרים ובגלוי אף כל שנשבר שהוא בגלוי ואינו חוזר לאפוקי נשבר עצם הצלע שאינו בגלוי בעל חמש רגלים או אין לה אלא שלשה רגלים איפשר דהוו בכלל שרוע הכתוב בתורה ובעל שלש דהוי חסר ומום שבגלוי וילפינן בכלל ופרט וכלל כל מומין שבגלוי פרסת רגלו או ידו עגולה כשל חמור דפרסות בהמה טהורה אינן עגולות ידו או רגלו קלוטות כשל חמור וזהו קלוט האמור בתורה נגמם זכרות וטלפיה נראה דהוי בכלל חרוץ הרי אלו כ"ב ובין חוליא לחוליא כמלא אצבע כשר הא יותר פסול הרי כ"ג.
כל מום מע"ג מומין המנויין בבהמה פוסלין אותה מן הקרבן דכתי' ולנדר לא ירצה. ואם נפל אחד מהם בתמימה שהיא קדש תפדה ותצא לחולין כדכתיב תזבח ואכלת בשר דמיירי בפסולי המוקדשין שיפדה חוץ מזקן וחולה ומזוהם דאף על גב דאינם כשרים לקרבן כדילפינן לעיל אינם נפדים עד שיפול בהם מום קבוע.
יש ד' חולים בבהמה שאינה מקריבין אותה לפי שאינה מן המובחר וכתיב מבחר נדריך וגו' יבלת בלובן עיניו בלא שיער נגממו קרניו אע"פ שנשאר מזכרותן נפגמו חטיו הפנימיות (נגממו) אין הבהמה נפדית על אלו ואם הקריבה הורצה דמבחר נדריך דכתיב למצוה הוא ולא לפסול.
וכן בהמת קדשים שנעבדה בה עבירה שיש בה חיוב מיתה דאלו חרש בשור וחמור לא נפסל דכתיב אלה מאלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהם עבירה או שהמיתה את האדם בעד אחד או על פי הבעלים דאינה נסקלת הבהמה דמודה בקנס פטור [אינה קריבה] דכתי' מן הבהמה להוציא רובע ונרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה שהוקצה והופרש לצורך עבודה זרה ומן הצאן להוציא את הנוגח וצריכי כולהו ולא נפדין דאין בהמה נפדית אלא על מום הניכר בה נראה משום דכתיב ואם כל בהמה טמאה וגו' דמיירי בבעלי מומין שיפדו וקרי לה טמאה שניכר מומה כטמאה שניכרת בסימניה.
נולד בבהמה טרפות האוסרה באכילה אסורה לגבי מזבח כדכתיב הירצך או הישא פניך דכיון דאינו ראוי להדיוט אינו ראוי לגבוה וכתיב נמי אם עולה קרבנו מן הבקר וגו' מן הבקר מה תלמוד לומר אלא להוציא את הטרפה ואין פודין אותה דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כדאמר' לעיל מדכתיב ואכלת ולא לכלביך וכן אם נמצא אחד מן האיברים הפנימיי' חסר אף על פי שאינה טרפה אסורה למזבח דכתיב תמימים יהיו לכם מלמד שאין מקריבין חסר ואם היה יתר כל יתר כנטול דמי ופסולה: