בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון ובאותו זמן שנדר או נשבע בו דלא נתכוון אלא לכך.

היו מקצת העיר קורין לו כך ומקצת אין קורין לו כך הוי ספק נדרים להחמיר דספקא דאוריתא לחומר' מדאורית' כדילפינן בכמה דוכתי ואם עבר אינו לוקה דאין לוקין על הספק דליכא ביה התראה כדאמר' לעיל.

וכל שהשליח נמלך עליו הרי הוא מאותו המין דאם לא היה מאותו המין לא היה נמלך עליו. ובכל מקום הנודר מן הבשר אסור בבשר עופות ובקרבי' ומותר בחגבים דלא מימליך שליח עליהו ואם נראים הדברים שלא נתכוון אלא לבשר בהמה מותר בבשר דגים אפי' מימליך עליהו.

הנודר מן המבושל או ממעשה קדרה או מן הדגים או מן החלב אין אסור בכל אלא במה שמשמע אבל אסר עצמו מכל היורד לקדרה אסור בכל המתבשלים בקדרה דהכי משמע ומן הגבינה נמי משמע בין מלוחה בין טפילה.

הנודר מן החטים או חטה חטים או חטה או חטים או מן הדגן או מן התבואה או מן הירק או בפרישין או מן הכרוב או מן מי השלקות או מן הרוטב או מן התבלין או מן הגריסין או מפירות הארץ או מגדולי קרקע או מפירות השנה או שאמר כל גדולי שנה עלי או שנדר מפירות הקיץ אין אסור בכל אלא במשמע דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם כדאמ' וכל שיש לו שום לווי אינו בכלל מה שאין לו שם לווי.

הנודר שנדר מן הכסות מן הבית מן העלייה מן הדרגש מן המטה אין אסור אלא במה שנכלל בו. שלא יכנס לבית אסור מן האגף ולפנים ולא מן האגף ולחוץ דכתיב במנוגע מן הבית יתירה לרבות יציאה אחרת מכל מה שתחת המשקוף הא לאו הכי לא הוי בכלל בית. מן העיר מותר בתחומה ואסור ליכנס בעבורה דעיבורא דמתא כמתא דמיא דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו מאי ביריחו אלימא ביריחו ממש והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא ש"מ בעיבורא הוה קאי וקרי ליה יריחו. אין נקרא בן עיר לנודר הנאה מבני העיר אלא אחר י"ב חדש נדר מיושבי העיר עד ל' יום.

נדר ממים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל היונק ונמשך ממנו דנודר ממי פרת אסור בכל מימות שבעולם שכלם נמשכות ממנו דכתיב הוא פרת דמעיקרא דכתיב ביה ונהר יוצא מעדן אבל אמר נהר או מעין פלוני אין אסור אלא מה שנקרא על שמו.

אין יושבי יבשה בכלל יורדי ים אבל יורדי ים בכלל יושבי יבשה דסופן לירד ליבשה. נדר מרואי חמה אסור בסומין שלא נתכוון אלא למי שהחמה רואה אותו. נדר משחורי הראש אין מותר אלא בנשים וקטנים ואם דרכן לקרוח כן לכל אסור דאזלינן בתר לשון בני אדם.

כותיים הוו בכלל שובתי שבת דכמו כן משמרים שבת ואינם בכלל עולי ירושלם דמצווה ועושה קאמר. ישראל אינם בכלל בני נח דכיון דנתקדש אברהם איתקרו ישראל על שמיה דאברהם ולא על שמיה דנח. זרע אברהם אינו אלא ישראל ולא ישמעאל ועשו דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ולא בישמעאל ביצחק ולא כל יצחק יצא עשו. נדר מן הערלים אין ערלה אלא לשם גוים דכתיב כי כל הגוים ערלים וגו' ואין כונתו אלא למי שאינו מצווה על הערלה. גרים הוו בכלל ישראל ולא ישראל בכלל גרים דהלך אחר לשון בני אדם. כהנים לוים בכלל ישראל ולא איפכא כהנים אינם בכלל לוים ולא לוים בכלל כהנים ואע"ג דבתורה בכמה מקומות נקראו הכהנים לוים הכא אזלינן בתר לשון בני אדם. בני בניו אינם בכלל בניו בין בנדר ובין בשבועה דבנדר הלך אחר לשון בני אדם: