Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 25
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שדעתו נוחה מפני חכמתו. כלומר שח"ו אינו מתגאה שהוא חכם רק שיש לו נחת רוח בחכמתו שהוא מכיר ויודע בעצמו שהוא חכם ומבין מדעתו. ויש לו נחת רוח שיכול לחדש בתורה בפרד"ס וללון בעמקה של הלכה ובזה יעשה רצון קונו:
סימן יפה לו שהוא חכם ואינו מתגאה:
בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי וכו'. כן אמרו בש"ס בבלי בברכות דף כ"ח ואני בעניי כתבתי קצת על מאמר זה בקונטריס דברים אחדים דרוש א' בס"ד:
עמוד הגבוה נר עולם פטיש החזק. הגירסא בש"ס עמוד הימני ולפי גירסת הש"ס פירש הרב מעשה רקח ז"ל פירושו הבאתיו בפתח עינים וגם אני עני פירשתי בדברים אחדים כפי נסחת הש"ס ע"ש:
לפייסו בדברים דלשחדו בממון. בדין בעה"ב קאמר אבל בעה"ז יכול לפייס בדברים בדברי וידוי ותחנונים בלב נשבר ולהגדיל ולהרבות צדקה והוי כמו שחד הגם דלא דמי כלל לשחד דהצדקה מצוה גדולה ומחיה נפשות ומצוה זו מכרע' זכיותיו בדין ומכפרת עונותיו כמשז"ל וניצול כמש"ה וצדקה תציל ממות וגם הודוי והתשובה מצות עשה:
ואיני יודע אם יכריעוני לגהנם או אם יכניסוני לגן עדן. נסחת בריתא דילן לא אתיא כמו שפירשו המפ' בלשון הש"ס בברכות דף כ"ח ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי דר"ל דכבר ידע שהולך לג"ע רק שיש שני דרכים אחד שהולך ביושר תכף לגן עדן והשני שהולך לג"ע דרך גהנם וכו' אבל לשון הברית' דילן דקתני אם יכריעוני לגהנם משמע כפשטו אף שבדוחק יש לפרש פירוש הנזכר. ואחרי כתבי ראיתי להרב בנין יהושע שהקשה על הרב מהר"י פינטו ז"ל שפירש פי' הנזכר מלשון הבריתא שלנו דקתני יכריעוני כמו שכתבתי:
דרש. פנים יסורין של צדיקים בעה"ז ושלותן של רשעים בעה"ז. אפ' להסמיך כאן דרך אסמכתא ב' טעמים שכתבנו במ"א משם המפרשים שמעט מצות של הרשעים פורע להם בעה"ז משום שכל חשקם בעה"ז וע"פ מדתם משלם להם שכר מצות שעשו בעה"ז והצדיקים שחפצם בעה"ב לכן מעט חטאות פורע להם בעה"ז ועוד תי' דטעם שהקב"ה פורע שכר צדיקים לעת"ל דאומן קונה בשבח כלי כשהסמנים שלו ויראת ה' בידם וקונים המצות בשבח היראה וליכא בל תלין אבל הרשע שהוא בלי יראה יש בל תלין ופורע בעה"ז. וז"ש פנים יסורין של צדיקים בעה"ז על איזה חטא כי הם רוצים בעה"ב וזה טעם שלות רשעים בעה"ז שהם רוצים בעה"ז ויש לה שלוה שכר מצותם. ואחור מתן שכר צדיקים לעת"ל. והטעם דאומן קונה בשבח כלי וגבי הרשעים ליכא ט' זה לכן פורע מצותם בעה"ז:
והיה דמו שותת. נראה דצ"ל והיה מכה בבשרך עד שדמו שותת כמ"ש בש"ס ודלא כהרב אהבת חסד ז"ל:
לחלוץ תפילין שלו. פ' ואלו מגלחין איבעיא לן מנודה מהו בתפילין וסלקא בתי"קו. ואין ראיה מהכא דכתב הראב"ד ז"ל דיכולין להקל על המנודה ולומר חוץ מדבר פ' ובודאי כיון דידעו קדושת ר' אלעזר לכן אמרו בתחילה שיוכל להניח תפילין והריטב"א כתב דנפשטה הבעיא כאן. וכבר כתבתי אני עני בזה בספר הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' ל"א בס"ד. אחרי כתבי ראיתי להרב אהבת חסד הביא קושיא זו משם ת"י והוא הקשה כעין קושיא זו. ונעלמו מהרב ז"ל דברי הראב"ד ודברי הריטב"א שרמזתי:
ששכר מצוה. פי' רע"ם שהשמחה וההנאה שיש לו בעשיית המצוה נחשב לו למצוה אחרת ובזה פירש הרב מהר"ר חנון נבון ז"ל וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלהים בשביל המצוה וישישו בעבור השמחה. ובזה פירש מהרי"ך ז"ל גדול הנהנה מיגיעו וכו' ובזה פירשתי אני עני מ"ש רב ששת חדאי נפשאי חדאי נפשאי וכו' שהכונה חדאי נפשאי במאי דחדאי נפשאי ובדרושים הארכתי בס"ד:
הפסק מאיליך. פי' הרב בנין יהושע תפסוק צדקה ע"ש וכן יש לפרש תפסוק עליך לימנות בין עושי מצות ולומדי תורה: