ר' עקיבא אומר כל הנוטל וכו'. עיין במשנתנו סוף פאה. מכריך סמרטוטין וכו'. הגם שהוא עני עושה כן כדי שיתנו לו יותר. מפרשים:

והמפזר מעותיו אינו נפטר כצ"ל ול"ג הכא בחמתו אלא הטעם כאן משום ביזוי אוכלים וכ"כ הרב בנין יהושע:

הקורע בגדיו והמשבר כליו בחמתו וכו' כל הכועס כאלו עע"ז כמ"ש פ"ק דסוטה והכא איסור מוסיף דעשה מעשה ואמרו בזוה"ק דהוי כמקריב לע"ז ולכן אמר סוף שיעבור ע"ז ממש:

מעשה בח' שעבר על דברי ר' עקיבא וכו' יש שפירש דר"ע אמר בקמא דף צ' דאפי' עניי ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב ולא ס"ל הכל כפי כבודו וזה עבר ופרע ראש אשה שהיתה פחותה והיינו שעבבר על דברי ר' עקיבא דהוא סבר דאין חילוק:

והיתה מטפחת כלו' מאספת בטפח שלה על דרך דאמרי' טופח על מנת להטפיח וכיוצא:

וזרע ברביעה שלישית. דכתיב זרע את זרעך ולערב הם שתים את לרבות שלישית:

לפי שטוב לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח. כדתנן לפום צערא אגרא:

דרש. לפי שטוב וכו'. אפשר לסברת ר' עקיבא דהעדפה ע"י הדחק לעצמה וזה שיש לו צער הוא פטור דמקיים והגית בו בק"ש וכיוצא והוא מצטער ולומד הוא מעין העדפה ע"י הדחק. ואנו כ"י כדין אשה ובעלה ולרבי עקיבא העדפה ע"י הדחק לעצמה ולזה טוב דבר אחד בצער ממאה בריוח דזו לעצמו:

סוד. לפי מה שדרשו בבקר זרע וכו' ללימוד. יש לרמוז דיש קליפת זבוב ומתבטלת בתור' כמ"ש הקדוש מהר"ש מאסטרפולי ז"ל ור"ת בבקר זרע את זרעך גימט' זבוב דע"י הלימוד מכניעה:

פירוש. אם למדת תורה מרב אחד וכו'. הכי אמרו פ"ק דע"ז דלסברא מכמה רבוואתא עדיף. ומבואר שם דלגירסא מחד רבה עדיף כי היכי דלא ליפגם לישניה והכא מיירי בסברא:

סוד שישמש ג' חכמים כגון ר' אליעזר ורבי יהושע ור' עקיבא. אפשר דהני תנאי אחוזים בחג"ת רבי אליעזר דעביד תדיר כב"ש בגבורה. ור' יהושע דעביד כב"ה בחסד. ור' עקיבא נראה מרבי' האר"י ז"ל הבאתי דבריו בשם הגדולים ח"ב דף ל"ו ריש ע"ב דאחוז בת"ת ומשו"ה נקט הני תנאי שישתדל לשמש לג' חכמים שיהיה בהם רמז כהני תנאי דוק והארך:

ובא עני ועמד לפניך ערבית תן לו וכו'. לפי מ"ש רבינו האר"י ז"ל דאין ליתן צדקה בלילה שהוא דין גמור לפי פשט הדברים אפשר דלאו דוקא קאמר הכא ערבית אלא ר"ל מבע"י וכדכתיב ולערב אל תנח ידך דמתפרש שפיר מבע"י. ואם נאמר שרבינו האר"י ז"ל לא דיבר אלא לומר שלא יעשה כשחרית ומנחה שנותן לגזבר. אבל אם בא עני ושאל בלילה חייב ליתן לו א"ש והא קמ"ל דאם עני עמד לשאול בערבית ר"ל בלילה יתן לו דכששואל חייב ליתן לו. ולפי מ"ש הרב מהר"י צמח ז"ל דאין כונת האר"י אלא שלא ליתן בלילה בכונה שנותן ביום. אבל ליתן צדקה בכל זמן יש תועלת והבאתיו בברכי יוסף א"ח סי' ר"ל אין אנו צריכי' לכל זה:

פירוש. מעשה בחסיד א' שנתן דינר וכו'. בברכות דף ח"י מביא מעשה זה ושם נאמר שנתן דינר לעני בערב ראש השנה ע"ש:

וטבע ספינתו בים פי' הרב אהבת חסד שהיה במים שיש להם סוף ע"ש ועיין מ"ש הרב בנין יהושע:

שעשה צדקה כל ימיו פי' שהיה משתדל כל יום לעשות צדקה אין נגרע. א"נ שלא העלים עיניו מן הצדקה בשום פעם בכל ימיו:

רמז. דכתיב וצדקה תציל ממות. ר"ת מות שם רמז דניצול משתי מיתות ממיתה משונה וממיתה עצמה כמ"ש בשבת פ' שואל:

מעשה בחסיד א' וכו'. בש"ס בברכות דף ח"י אמרו דהיה בערב ר"ה והרב אהבת חסד כתב דבריתא דידן פליגא והוסיף לומר דבריתא דילן ובריתא דברכות פליגי בתרי שינויי דהתוספות ע"ש. ולא נהירא לאשויי פלוגתא ומה גם במציאות ותו אי בריתא דילן אתיא לאפלוגי הול"ל אימתי היה. אלא ליכא פלוגתא וקיצר בבריתא דילן. ועוד כתב שם שהקשו המפרשים דאין החסיד לן בראש השנה במקום טומאה ע"ש. ולי הדל נראה דלאו דוקא שלן בבית הקברות ממש אלא לן סמוך לבית הקברות רחוק ארבע אמות ויותר:

והוסיפו לו על שנותיו כ"ב שנה רמז למספר זה אפשר דבגוף האדם חקוקים כ"ב אותיות וכשמת מסתלקים כמ"ש בזהר גבי בן השונמית. ויען על ידו נתקיימו אלו הנפשות ונשארו כ"ב אותיות נתוספו לו כ"ב שנים. ואפשר שזה טעם כל המקיים נפש א' מישראל כאלו קיים עולם מלא כי מקיים נפש שנברא בכ"ב אותיות והעולם בכללו נברא בכ"ב אותיות:

עמד ופרנסה משלו וכו'. הקשה הרב בנין יהושע דכתבו התוס' פ"ק דבתרא דצדקה שאינה בסתר לא מהניא בעה"ז אלא לאחר מיתה והכא לא היה בסתר כי הוא נתן לאלמנה וע"ש מה שתירץ עש"ב. ולי הדל י"ל בפשיטות דלהכי מלאכי השרת אתו עלה מכח שקיים ה' נפשות אם על בנים ולהכי ניצול דאינה כשאר צדקה כי היו מתים והחיים ומשו"ה ניצול:

והוסיפו לו כ"ב שנה על שנותיו. מפשטן של דברים מוכח דידע בנימין הצדיק שהוסיפו לו כ"ב שנה ואף למ"ד משלו הוסיפו לו כיון שכבר נגזרה עליו מיתה חשיב תוספת. אבל בחייו הקצובים אמרו פרק במה מדליקין דאמר הקב"ה לדוד הע"ה גזר' היא מלפני שאין מודיעים מדת ימיו של אדם. וק' ממ"ש בזהר הקדוש ח"א דף רי"ח ע"א דאמרו דאביו של רבי יצחק כששאל לו אבא כמה זמנא יהיבו לי בהאי עלמא א"ל לית לי רשותא ולא מודעי ליה לבר נש. ושמעתי דאה"נ דבתוספת מודיעים אבל הכא גבי ר' יצחק שאני דהיה נודע זמן סלוקו של רשב"י שר' יצחק יסתלק בו בפרק: