Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 19
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבלבתפלת שחרית וכו'. קאי אסוף פרקא דלעיל דקתני דבתפלת ערבית אינו אומר ברכו והשתא קאמר דבתפלת שחרית אומר ברכו:
ובראשהשנה אומר וכו'. עתה חוזר לפרק י"ח הלכה ב' והלכה ג' דקתני התם איזה שירים שהיו אומרים בראש חדש חנוכה ופורים. ועתה חוזר לפרש השירים שהיו אומרים בשאר ימים טובים ומפרש ואזיל סדר השירים: ואם אינו בקי אומר אודה ה' בכל לבב כצ"ל וכן הוא בס' האגודה ע"ש:
בי"טמקרא קדש הזה כן הוא מנהגנו מנהג ספרד אבל באשכנז אין נוהגים לאומרו כמ"ש הטור בא"ח סי' תקפ"ב והטור שם הביא בריתא שלנו. וכן רבי' בעל המנהיג הביא' ה' ר"ה דף ל' אות ח':
תוספות בי"ט מקרא קדש הזה. הרב פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ג הכריח מהש"ס בשבועות דף י"ג לאומרו ולא זכר שרבינו בעל המנהיג הביא ראיה זו ועמ"ש אני בעניי על דבריו בקונטרוס יוסף אומץ סי' י"ג בס"ד ע"ש באורך:
ובחולו של מועד חג פ' הזה וכו'. אנו נוהגים לומר בחול המועד את יום מקרא קדש הזה. ושם בקונט' יוסף אומץ הוכחתי בעניותי מהש"ס ומדברי הרשב"א והריטב"א ז"ל דגם חול המועד נקרא יום טוב אלא דלהבדיל בין יום טוב לחול המועד נהגו לומר בי"ט מקרא קדש הזה ובחול המועד את יום מקרא קדש ע"ש באורך בסייעתא דשמיא:
בחגשבועות וכו'. וערבית שחרית ומנחה שוין בתפלות. הא דקתני וערבית שחרית ומנחה שוין לאו בחג השבועות לבד קאמר אלא כונת בריתא שלנו על כל ימים טובים דשחרית ערבית מנחה במוט"ב תלתא בחדא מחתא שוו בשעוריהן. ובפסיקתא זוטרתא לרבינו טוביהו פ' פנחס כתוב דרז"ל קראו לשבועות עצרת כמ"ש בתרגום בעצרתכון. ודברי הפסיקתא הלזו נעלמו מהרב קול הרמ"ז במסכת שביעית:
בר"חניסן צריך להזכיר וכו'. נקט ור"ח ניסן שהוא ראשון לחדשי' והוא הדין לכל ר"ח: ובראש השנה בי"ט מקרא קדש הזה כצ"ל:
תוספות ובר"ה בי"ט מקרא קדש הזה ובר"ח הזה וכו'. אין אנו מזכירין בר"ה ר"ח והכי איפסיקא הלכתא בעירובין דף מ' דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן וכ"כ הטור סי' תקע"ב וסי' תקצ"א בדין מוסף וכתבו שם בעירובין משם רבינו בעל הערוך דהיינו דקאמרי שהחדש מתכסה בו שאין מזכירין ר"ח כלל ועיין בס' המנהיג דף ל"א ועמ"ש אני בעניי בבר"י ומחב"ר סימן תקצ"א בס"ד:
ביוםצום העשור הזה. המנהג לומר ביום הכפורים הזה וכן בחתימה אנו חותמים מקדש ישראל ויום הכפורים ותו לא. ולא כמה דקתני בבריתא שלנו בחתימה. ועיין בסימן תרי"ט בטור א"ח ובשלחן ערוך וכ"כ הרמב"ם בנוסח התפלות:
תוספות מקדש עמו ישראל וכו'. בקונטרוס כתבתי דהמנהג לחתום מקדש עמו ישראל והזמנים כמ"ש הרמב"ם ובא"ח סימן תפ"ז. ויש מי שחקר דאמאי לא תקנו לומר מקדש ישראל והמועדים דהוי לישנא דקרא אלא מועדי ה' מקראי קדש:
ואפשר כי מועד דבר קבוע ונועד ולא ישתנה בבא המועד לשנה הבאה אפי' כל שהוא כמ"ש הכתוב למועד הזה בשנה אחרת וכתיב למועד אשר דבר אותו אלהים ואמרו רז"ל סרט לו סריטה בכותל וכו' ולכך לא תקנן מקדש ישראל והמועדים כי הדבר תלוי כפי הזמן שיקבעו ב"ד וכמ"ש בירושלמי דשואלים מלאכי השרת אימתי ראש השנה וא"ל אני ואתם נלך לב"ד. ולכן תקנו מקדש ישראל והזמנים כי ישתנה הדבר לפי קביעות ב"ד. וזש"ה אלה מועדי ה' כי עד עתה היום קבועים ומכוונים בשעות ורגעים אבל עתה אשר תקראו את"ם וזה חשוב במועדי ודוק היטב:
וכשםשמקלסין וכו' הלשון מגומגם ובס' האגודה כתב ההלכה בקצור וז"ל ומקלסין. בי"ט מקלסין ואומרים גלה כבוד מלכותך עלינו עכ"ל: והשיאנו וחתימתו כצ"ל:
מקדש עמו ישראל ומועד וכו' מנהגנו לחתום מקדש עמו ישראל והזמנים ותו לא וכמ"ש באורח חיים סי' תפ"ז וכ"כ הרמב"ם בנוסח התפלות ע"ש:
כשםוכו'. הטור סי' תקפ"ב הביא בריתא שלנו וז"ל במסכת סופרים כשם שחתימתן של ר"ה ויה"כ משונה משאר י"ט כך תפלתן משונה משאר י"ט כך תפלתן משונה ואין אומרים זכרנו בג' ראשונות וכתוב בג' אחרונות אלא בשני ימים של ר"ה וביה"כ בלבד ואף אלו בקושי התירו: וכתב הטור וכבר נהגו לאומרו כל עשרת ימי תשובה:
תוספות זכרנו בג' ראשונות. הטור סימן תקפ"ב כתב בשם הרא"ש ז"ל דאם לא אמרו אינם מחזירין אותו שהוא תקנת הגאונים והרב בית דוד תמה על הרא"ש מבריתא שלנו. ואני בעניי השבתי על דברי הרב בס' הקטן ברכי יוסף שם ע"ש באורך והטור כתב שם משם בעל הלכות גדולות דמשום אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות לא שבקי רבנן למימר וכו' ומרן כתב בבית יוסף דמ"ש הטור משם בה"ג לא ראהו בשום מקום. והרואה יראה בספר הלכות גדולות פ' אין עומדין דכתב כמ"ש הטור ממש בשמו. אמנם לא הגיע ליד מרן ס' בה"ג שנדפס כמ"ש שם אני הדל בברכי יוסף ויש להוכיח כן מסדר זמנים:
ואם חל ר"ה להיות בשבת וכו'. הרב מהריק"ש ז"ל בסימן תקצ"א כתב דכשחל ר"ה בשבת במוסף יאמר שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים ולא יאמר היום עכ"ד והרב שיירי כנסת הגדולה ז"ל נדחק בפירושים שאינם מספיקים וכן כתב הרב בית דוד ז"ל על דברי הרב שיירי. ומעיקרא היה קשה עליו כל החתימה ומצא מחזור שנראה שבשבת לא יאמר חתימה. ועל כל פנים הוא נוטה שמי שיאמר החתימה לא יאמר היום עיין בדבריו באורך והרב מהר"א הלוי ז"ל בריש ס' גן המלך שינה נוסח הברכה ע"ש. ואני הדל נראה לי כדברי מהריק"ש ז"ל חדא דנקטינן כמילתא מציעתא כמו שרגיל לפסוק הרדב"ז זכרונו לברכה בתשובותיו. ועוד שראיתי להרמב"ם ז"ל בנוסח התפלה דהביא הנוסח שומע קול תרועה ולא עוד. וגם ראיתי להרב שני לוחות הברית ז"ל והרב יעב"ץ ז"ל בנוסחתם בסדורים שלהם שלא כתבו היום נראה דאפילו בחול אינם אומרים היום ודוק:
בר"הישבו החבורות וכו' פירש הרב נחלת יעקב דכשמעברין את החדש שעושין סעודה כמ"ש הרמב"ם פ"ג מה' קדוש החדש היו מברכין ברכה זו לאחר ברכת מזון: ושל בלווטין פי' אנשים חשובים: חוץ מברכת הלוים פירש הרב נחלת יעקב דהיינו הא דבר"ה ב' כ' גבי יאשיה לא אמרו כי טוב ומפורש במגילה דף יו"ד דאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ע"ש:
כנגדי"ב שבטים ושנים עשר מלכים כן הגיה הרב נחלת יעקב דהכי אתמר בי מדרשא סוף פ' נשא פרוס י"ב כנגד י"ב מלכים ופירש ה' מתנות כהונה ז"ל י"ב מלכים כשרים היו עם רחבעם ע"ש:
מברךבפ"ה ואחריו אשר גידל וכו' כן הגיה הרב נחלת יעקב והיא הא דלעיל הלכה ט' ונסתייע מדברי ס' האגודה ומדברי ס' תורת האדם להרמב"ן ז"ל עיין בדבריו:
וברכתאבלים וכו' הכא מפרש לה באורך וכתב הרב נחלת יעקב דמ"ש בסוף הלכה י"א ובברכת אבלים צריך למוחקו דהא הכא מפרש לה באנפי נפשה. ועיין בפרקי רבי אליעזר פ' י"ז ובספר תורת האדם להרמב"ן ז"ל ובפסקי הרא"ש סוף פ"ק דכתובות ע"ש: