לפרצה שבחצר בזמן שקשורין ותלוין נועלין בהן בשבת. משמע אפילו אין גבוהין מן הארץ דבחצר פתח קבוע ליכנס ולצאת דרך שם. משא"כ במתני' בדלת שבמוקצה שאין עומד לפתוח אלא לזמנים רחוקים להכי בעינן גבוה מן הארץ וכ"כ הראב"ד לקמן ס"ס ט"ו. ולדעת ב"י סימן שי"ג לדעת רש"י במתני' שאין מחלק בין דלת שבמוקצה לדלת שבחצר. צ"ל דהך ברייתא מפרש לה בשגבוהה הדלת מן הארץ. אך קשה דה"ל לרש"י להניח פירושו ולפרש הברייתא בשגבוהין. ע"כ נראה כדעת הב"ח דרש"י נמי ס"ל כדעת הראב"ד ומה שפרש"י במתני' היינו לתרץ לשון המשנה דקתני דלת שבמוקצה. משמע לכאורה אפי' דלת מיושרת אסור לפתוח. לכן פרש"י סתם דלת שבמוקצה אין בעה"ב חושש לעשות לה דלת כראוי: ה"ג