אמר רבא ומודה חנניא שאם נתגרשה נותנת דמים ונוטלתן משום שבח בית אביה. ניחא להרמב"ם ורש"י דס"ל דלא שייך שבח ביה אביה. אלא בשפחת נכסי מלוג. וכ"כ הריב"ש סי' כ"א. אבל על הטור בסי' פ"ח דס"ל אפי' בולד בהמה נמי נותנת דמים ונוטלת קשה אם כן אמאי אמר רבא הך ומודה דוקא על חנניא:

כגון כפל דולד בהמת מלוג וטובת הנאה דכתובה. וכתבו תוס' שם נראה דבאותו כפל ילקח קרקע והוא אוכל פירות משא"כ בטובת הנאה הכל לאשה ע"כ. וק"ק הא אמרינן לקמן (כתובות דף פ"ג) כיון דאכלינהו לפירות פירי פירות מהיכא. הא מצי לאשכוחי כגון שנגנב ולד בהמת מלוג ונמצא הגנב מהכפל צריך ליקח קרקע והבעל אוכל פירות וצ"ע:

מפרש לקמן. שם. וז"ל ב"ש סי' פ"ה ס"ק ל"ח וגם נשמע מהרי"ף אם הבעל מוכר הפירות ולוקח קרקע אז הקרקע שייך לה ואין לו אלא הפירות כי הפירות לא תקנו חז"ל אלא לרוות ביתו ולא לקנות קרקע עכ"ל ולא ידעתי מה רבותא הא כ"ע מודו בזה וברייתא ערוכה היא לקמן בפ' הכותב:

ומתה האם הולד במקומה. אבל בולד ולד יש להסתפק: