שזה דבר שאינו מצוי כו'. עי' הה"מ וכ"כ הריטב"א שלכאורה נ' שלא אמרו כן אלא דוקא בסמוך לים דהא לא שכיח שיהיה קרפף יותר מב"ס סמוך לים וכי שכיח נמי בעיתא תשמישתא להוציא ולהכניס מזו לזו אבל כשהוא סמוך לכרמלית בעלמא הא ודאי שכיח ואסור להוציא ולהכניס מזו לזו ע"ש. וכיון שרבינו כתב שזה לא שכיח שפיר כ' הה"מ דגם דעת רבינו כ"ה דוקא בים עי' לח"מ:

וגדר בה לשום דירה. עי' שו"ת ח"צ סימן ה' ועי' שיורי כנה"ג סימן שנ"ח אות ב' שחשש להחמיר דבעינן שיעשה באופן שיניח אדם לדור שם וכספיקו של הה"מ ע"ש:

נבלעה מחיצה וכו'. עי' ת"ח שדקדק מדברי רבינו וכן מרש"י דוקא נבלעה כל המחיצה ע"ש שהקשה על דברי התה"ד שהביא הרמ"א בסי' שנ"ח ע"ש ועי' בס' תוספת שבת שם:

רחבה שאחורי הבתים. עי' ל"מ ועי' יד דוד עירובין דף ס"ז ע"א ד"ה רש"י:

ואין הקטן. עי' ב"י סי' ש"ס ועי' מ"ש בש"י עירובין דף ה' ע"ב דחרש ושוטה יש להם דין קטן ובאשה צ"ע:

דלת של קש. עי' ירושלמי עירובין דף ג' ע"א מ"ש שם בש"י ליישב דברי הגהת רמ"א בסי' שס"ג:

צה"פ שעשאה מן הצד וכו'. עי' הה"מ שרבינו לא פי' כפרש"י והרשב"א וכתב הכ"מ דלענין דינא יודה רבינו לשיטת הרשב"א ורש"י וכתב בט"ז סימן שס"ב אות ד' ונראה פשוט דהך מן הצד אין האיסור אלא אם החבל שלמעלה קשור שלא בקצה העליון של הקנה אלא בולט קצת מן הקנה ולמעלה מן החבל אבל אם הוא כרוך בקצה עליון מצדו ואין בולט מהקנה ולמעלה מהחבל כשר וכ"ה ברש"י דף י"א וז"ל מה"צ כלומר שמתח כו' באמצעותן ולא על ראשיהן ע"ש וכ"ה בריטב"א בפי' דברי רש"י אלא שכתב דלשון באמצעותן ל"ד דא"כ ל"ל לאוקמא שנתנו ע"ג ע"ש וכן העתיק דברי הט"ז אלו בא"ר אות ט"ז להלכה ודלא כמ"ש בס' אבן העוזר לחלוק עם הט"ז ומסיק דאם כרך בראש הקנה באופן שאינו מונח מלמעלה החבל ע"ג הקנים אף שאינו יוצא מהקנים על החבל לא מהני אלא בעינן כמשקוף העומד ע"ג ב' המזוזות מלמעלה ע"ש ומה שהביא סייעתא מן המרדכי יש לדחות דשם מיירי בקנה א' ודוק ומה גם דלדברי רבינו וההלכות יש פי' אחר בהא דמן הצד אע"ג דלענין דינא ל"פ מ"מ הנכון כמ"ש הט"ז וגם מזוזות דרכן לעשות כן כנ"ל ברור: