ואסור להניח עלה. עי' כ"מ ועי' מ"ש בזה פי"א ה"ז:

מפני שהוא כמתקן כלי. עי' הרלנ"ח סי' ט"ז מביאו בכנה"ג או"ח סימן שכ"ג שנשאל למה נתן רבינו טעם בשבת משום מתקן וביו"ט משום שמא ישהה וכתב דבשבת כל תיקון אסור אפי' נטמא בו ביום אבל ביו"ט ליכא חששא דמתקן משום מכשירי א"נ ואין אסור כ"א בנטמא קודם י"ט אבל נטמא ביו"ט מותר להטביל ועי' מ"ש בש"י במס' ביצה ועי' מ"ש בס"ד בהל' יו"ט פ"ד הי"ז:

שזה דומה למקדיש וכו'. עי' מרכבת המשנה שכתב כמה נפקותי היכא דלא שייך מתקן ומקדיש שייך ויש עוד למצוא נפקותא ע"פ מ"ש המל"מ פ"ו מהל' מתנות עניים בשם ר' ישעיה דחטה אחת פוטרת כל הכרי להוציא מידי טבל אבל לא קיים מצות נתינה עדיין ע"ש. וא"כ אם כבר הפריש מע"ש חטה אחת אין כאן מתקן דהא כבר הוציאו מידי טבל ודמי למקדיש ולזה העירני חתני הרבני המופלג השנון מו"ה שמשון נ"י אלא דקשה ע"ז א"כ דסבר רבינו דגם זה בכלל אין מגביהין תרומות ומעשרות א"כ מאי מקשה תלמודא על הא דתנן אין מגביהין פשיטא דלמא קמ"ל בכה"ג. הן אמת שבלא"ה קשה לי לפי מאי דאמרינן ביצה דף ט' גלגל עיסה מעיו"ט אין מפריש ממנו חלתו ביו"ט ומקשה הגמ' כיון דקיי"ל חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש למה לא יפריש ביו"ט הא אין כאן מתקן ומשני תלמודא מי לא מודה שמואל שאסורה לזרים ע"ש ברש"י ובתוס' דהוי בכללא דאין מגביהין תו"מ משום דמחזי כמתקן וא"כ מאי מקשה תלמודא פשיטא דלמא הא קמ"ל דגם בחלת ח"ל אסור וצ"ל דתלמודא רצה לשנויי גם על מאן דפליג על שמואל וסובר דגם חלת ח"ל אינו אוכל קודם שיפריש וא"כ ה"נ י"ל דגם בזה רצה לשנויי אפי' למאן דלית ליה דשמואל דחטה אחת פוטרת את כל הכרי, וע"פ דברינו מיושב מה שהשיג הראב"ד הל' ט' על רבינו, א"א ואפי' ליתן לכהן בו ביום וכוונת השגתו דהו"ל לרבינו להביא תירוץ הגמ' ולפ"ד א"ש ודו"ק, ועי' בפ"ג מה' יו"ט ה"ח מה שהשיג הראב"ד על רבינו שם ולפמ"ש רבינו פה טעה חדש א"ש:

עד מ"ש וכו'. הא דנקט רבינו עד מ"ש ושביק ליו"ט י"ל ע"פ דמשני במס' ביצה דף י"ז ע"ב בדלית ליה פירא אחרינא מותר לאכול בזה דוקא ביו"ט אבל לא בשבת כדאמרינן שם איסורא בשבת שאני מש"ה כתב רבינו בשבת בכ"ע אסור עד מ"ש ועמ"ש באריכות בזה בש"י שבת דף י"ב ע"ב:

ויבוא למחוק וכו'. הב"ח כתב בשם רש"י הטעם משום ממצוא חפציך ונ"מ אי שנים רשאים לקרות בשטרי הדיוטות דלהר"מ יש מקום להתיר ולרש"י אסור עי' פמ"ג או"ח סי' ש"ז בט"ז אות י':

גזירה שמא יכבה וכו'. ובירושלמי שמא יציל מן היום למחר ע"ש פרק כ"כ הלכה ג' ועי' מ"ש שם בש"י. וגזירה דשמא ירבה פי' מתוך בהילתו ישכח שהוא שבת ואף דרבא פסק כר"ש במלאכה שאצ"ל י"ל דשבות חמיר הוא וכמ"ש הה"מ בהלכה כ"ו והכי מוכח בירושלמי דבעי שם לאוקמי מתנית' כר"ש וכמ"ש בק"ע שם ד"ה מתניתין וכו' ועי' בתוס' שבת מ"ד ע"א ד"ה מתוך ועי' מ"ש בש"י מה שרצה הפ"י לחדש דמלאכה שאצ"ל איסור תורה יש בו לכ"ע. ומ"ש רבינו ובגדים שיכול ללבוש ולמד הכ"מ מזה דהלכה כת"ק דמתני' דאינו מוציא ופושט וחוזר ולובש עי' א"ר סי' של"ד ומפני שכבר כתב הכנה"ג בשם או"ה דלדידן דלית לן רה"ר וגם קיי"ל לעיקר מלאכה שאצ"ל פטור יש להקל בכמה דברים אך שלא יבואו לחלל שבת באיסור תורה או בשאר דברים אפי' דרבנן רק להציל נפשות. ועי' במסכת עירובין דף צ"ה ומה שקשה משם על דברי רבינו הכ"מ כבר האריך והרחיב ביאור בס' ברכי יוסף או"ח סימן ש"א אות י"ב ע"ש:

ומציל מיה"כ וכו'. עי' הה"מ, זה הדין לא שייך לדידן ומזה תמה הכנה"ג על הרי"ף והרא"ש והטור ורי"ו מפני מה העתיקו הם הך דינא ע"ש ישובים לזה. ועי' בק"ע פכ"כ דף מ"ו ע"ב ד"ה מפני וכו' ועי' פרמ"ג סי' של"ד במ"א אות ו' דנ"מ משבת לי"ט ע"ש:

כתבי הקודש וכו'. עי' מ"מ בשם ירושלמי וכבר הוכחתי שם בש"י דשני שבותים אין להתיר אליבא דכ"ע גם בכתבי קודש:

ס"ת שיש בו ללקט וכו'. אפי' אם הפ"ה אותיות הם פרעה עמלק וכיוצא ג"כ מצילין וכו'. דהרי אם כתב ס"ת חוץ מתיבה אחת מאלו נפסלה ברכי יוסף סימן של"ד: