LaKelal VeLaPerat, Volume I, 4 Bar and Bat Mitzvah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נדר לחוג את ה"בר־מצוה" של בנו בירושלים – האם יכול להקדים החגיגה בחודשיים
ב"ה, קונסטנטין, י"א בסיון תשי"ט לסדר יברכך ה' וישמרך וכו' [בהעלותך]
לכת"ר הגאון הגדול מעוז ומגדול, נר ישראל הדיין והמצוין הרה"ג כמוהר"ר י' נסים שליט"א ראשון לציון, ירושלים
כבוד אדוני הרב הראשון לציון מאד נכבד,
הנני מרשה לעצמי לפנות לכת"ר להודיע לנו מה הן האפשרויות הניתנות ליהודי בן־עירנו הרוצה לעלות לישראל בתור תייר הוא ומשפחתו כדי לחוג את חג בר־המצווה של בנו בירושלים תובב"א. כפי הנדר שקבל עליו זה כמה שנים.
הילד לא נמלאו לו עוד השלש עשרה שנה כי הוא נולד שלשה ימים לפני ראש השנה בשנת תש"ו והוא רוצה לחוג את חג הבר מצווה בפרשת "עקב" אם ירצה ה' בזה בט"ז באב ש"ז.
כאן נהוג לתת, במקרים מסויימים, הרשות לסדר את החג הזה בלי עליה לתורה בימי החול, כי אם בשבת שחרית במפטיר או כעולה נוסף חוץ מהשבעה של חובת היום.
הואיל והמשפחה עומדת להפליג בימים הקרובים הם מבקשים מכת"ר לחוות להם, האם יותן להם בירושלם למלאת אחרי נדרם?
יודע אני שמטריח אני את כת"ר בשאלת הדיוט, אך עשיתי זאת להרגיע את לב המשפחה הנ"ל שהיא אחת מהחרדיות ביותר לטובת התורה וישראל.
ואחרי המחילה הראויה, הנני מתכבד לברך את כת"ר בברכת התורה, כרצון הק' יצחק ן' מכלוף הי"ו [זרביב].
ב"ה, ירושלים, י"ט בסיון התשי"ט
לכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו הרב דק"ק קונסטנטין אלגי'יריה
בתשובה למכתבו מיום י"א בסיון ש"ז, הנני להודיעו כי גם בירושלים ת"ו ירשו למי שלא נמלאו לו שלוש עשרה שנה תמימות לעלות מפטיר או נוסף¹¹⁹.
footnotes: ¹¹⁹ ראה הרמב"ם פי"ב מהלכות תפילה הי"ז, ובתשובתו סי' לד (מהדו' פריימן), שו"ע או"ח סי' רפב סע' ג' וסע' ד ובמשנ"ב שם ס"ק יב, ובבאה"ל שם ד"ה או, שו"ת משפטי עוזיאל מהדו"ת או"ח עמ' ריד, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז או"ח סי' ו, וח"ח או"ח סי' לו, שו"ת מקוה המים ח"ג או"ח סי' כו, ציץ אליעזר ח"ז סי' א ענף א, וענף ז-ט, ושם במסקנא אות נה עמ' כו.
אולם יש שהפוסקים שכתבו שאין להקדים קיום הנדר. וזה שנדר לחוג את שמחת הבר־מצוה של בנו בירושלים, מסתמא הכוונה על הכנסו לשנת הי"ד בדין. ואם יקדים להניח התפלין ולשמוח שמחת המצוה לפני הזמן – לדעתם של פוסקים אלה לא יוצא ידי חובת נדרו אלא אם כן ישהה בירושלים עד יום הכנסו לשנת הי"ד ויעשה גם אז שמחה¹²⁰.
footnotes: ¹²⁰ ראה שו"ע או"ח סי' תקסח סע' ב, משנ"ב ס"ק יג, שעה"צ ס"ק יז. ובשו"ע יו"ד סי' רכ סע' טו, ובש"ך שם ס"ק כז.
בכבוד רב, יצחק נסים
ב"ה, קונסטנטין, כ"ו סיון תשי"ט
לכקש"ת מו"ר הרה"ג הרו"מ מאור ישראל בוצינא קדישא וכו' ראשון לציון הרב נסים שליט"א ירושלים
אדוני הרב, ראשון לציון מאד נכבד!
את מכתב יד קדשו קבלתי לנכון והנני מודה לו מאד על זה. אולם אחרי חקירה אצל הנודר, הוברר, שאפילו בשעה שנדר, כונתו היתה בפירוש לחוג את שמחת בנו כשני חדשים לפני הכנסו לי"ד, והסבה לזה היא פשוטה, מר דניאל עלוש – כך שמו, סוחר בלבושים מקצועו. ורוב עסקו הוא עם הילדים מכל גיל. וחדשי ספטמבר ואוקטובר הם אצלו כחדשים של יריד, מחמת פתיחת בתי הספר של העיר. ולכן מעולם לא חשב לאפשרי בשבילו להעדר מעסקיו בחדשים אלה. ובכן נדרו לא היה ל"בר מצוה" מש אלא ל"חינוך" בעלמא. הוא חושב ג"כ בחזרתו לחוג את ה"בר מצוה" בעיתה בעירו.
מילא אין כאן לפי דעתי הפעוטה בית מיחוש לגבי מה שכתבו הפוסקים, הואיל ואין כאן נדר של חגיגת "בר מצוה" בירושלים כנ"ל, ולרווחא דמלתא הצעתי היא לעשות לו התרת נדרים לצאת מידי כל ספק.
מר דניאל עלוש עומד להפליג בקרוב. הוא יבקש ראיון מכת"ר. מקוה אני שיותן לו מבוקשו כיד ה' הטובה עליו. אם כת"ר ישלח לי דחופות פתקת־כניסה אודות מר עלוש, אשמח מאד.
בכבוד רב ובהוקרה, הק' יצחק זרביב
ב"ה, ירושלים, ב' בתמוז התשי"ט
לכבוד הרב יצחק זרביב יצ"ו הרב דק"ק קונסטנטין אלגי'יריה
בתשובה למכתבו מיום כ"ו בסיון התשי"ט, הורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל להשיב, כי הואיל והנודר מקים את נדרו בהתאם לכונתו בשעת נדרו – הרי שאין כאן צורך בהתרה.
באשר לראיון עם כב' הרב הראשי, יואיל נא מר עלוש בהיותו בירושלים להתקשר טלפונית עם לשכתנו, ואנו ברצון נקבע לו את הראיון המבוקש.