LaKelal VeLaPerat, Volume I, 6 Jews and Non Jews

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

הספד על נכרים שנהרגו באסון המטוס בבולגריה

ב"ה כ"ב אב תשט"ז לכבוד מר יצחק בן־צבי יצ"ו נשיא מדינת ישראל, ירושלים

מחמת חשיבות הענין הכלול במכתב כב' אל הרב א.י. אונטרמן יצ"ו, הרב הראשי לתל־אביב, ושאת העתקתו שלח כב' אלי, הריני מתכבד להודיעו דעת ההלכה בענין.

שנינו בברייתא (הובאה במס' גיטין ס"א, א'):

תנו רבנן מפרנסין עניי נכרים עם עניי ישראל, מבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום.

על פיסקא זו כותב רש"י: "אם מצאום הרוגים עם מתי ישראל". והר"ן פירש את דבריו: "עם מתי ישראל", לאו דוקא, שהדין הוא כך אף אם מצאו מתי נכרים לבד "שמתעסקין בהן ובקבורתן מפני דרכי שלום".

והרמב"ם פסק בהלכות מלכים, בפרק י', הלכה י"ב: "ציוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם... מפני דרכי שלום. הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וכן הוא דעת מרן ר"י קארו בשולחן ערוך יו"ד, סי' שס"ז, סע' א', וב"בית יוסף" בסימן זה הביא את דברי ה"כלבו" שכתב: הרואה את המת חייב לעמוד מפניו ולנהוג בו כבוד ואפילו מת נכרי חייב ללוותו 4 אמות.

זוהי דעת ההלכה, שכל עקרונותיה מושתתים על הטוב והישר ונתיבות השלום.

אינני יודע מה היו נימוקיו של הרב אונטרמן בעת הספד חללי המטוס הי"ד ובודאי יסביר לכב' נימוקיו. אך אני מתפלא על אותו מעיר שחשב לתלות בוקי־סריקי בדת ישראל. אדרבא אנו רואים עד כמה הקפידה תורה לגמול חסד עם כל נברא, כי תורת חסד היא.