Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכן אם אמר לו הלוה זכה וכו'. הראיה הראשונה שהביא הרב המגיד ז"ל מראובן שהיה חייב ללוי ואמר לשמעון הולך וכו' יש להשיב עליה דשאני התם דאינו חב לב"ח ולכך אינו יכול לחזור אבל הכא דחב לאחרים לאו כל כמיניה לומר זכה להפקיע מב"ח אבל הראיה השניה שהביא מפירקא קמא דגיטין היא נכונה דהתם איירי דהוי תופס לב"ח במקום שחב לאחרים והיכא דאמר תנו קאמר דמהני. ואולי דעת הרב המגיד ז"ל ועיקר ראייתו מהשניה והראשונה עשאה סניף לה ואף ע"פ שאינה מוכרחת:
ראובן ושמעון וכו'. נראה דרבינו ז"ל והרשב"א ז"ל שהביא כאן הרב המגיד ז"ל לא פליגי אהדדי והראיה שה"ה ז"ל כתב בסוף דבריו והראשון נראה טעם כעיקר דנראה שהסכים לדעת הרשב"א ז"ל והוא כתב שבודאי שזה הדין בשני דרכים כמו שאמר רבינו ז"ל משמע דאית ליה דברי רבינו ז"ל וא"כ נראה דלא פליגי אהדדי וקשה דא"כ אמאי לשמעון ששטרו בניסן סתמא אינו טורף מהלקוחות מאייר ואילך לימא להו ללקוחות מדין תורה נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין אלא שחכמים תקנו אם כן עליהם להביא ראיה ששטרי באחד בניסן וכל זמן שאין אתם מביאים ראיה אין אתם יכולים לומר לי הנחתי לך מקום. וי"ל דשאני הכא דשטרו גרוע דאין בו זמן שכתוב בו ניסן סתמא עליו להביא ראיה כיון דהגרעון בא מחמת שטרו אבל בנדון דהרשב"א ז"ל הוא בהיפך דהגרעון הוא בא מחמת שטר הלוקח שכתוב בו ניסן סתמא ולכך עליו להביא ראיה ותספיק הטענה דקאמר בהא דאין נפרעין תקנתא דרבנן היא אבל כשהגרעון בא מחמת שטר המלוה לא תספיק טענה זאת. עוד כתב ולוה שמכר קרקעותיו וכו'. אע"ג דנראה דזהו דין הקודם שכתב בשם הרשב"א ז"ל מ"מ שאני הכא דשטרות כולן שוה ואפשר לומר כאן דעליו להביא ראיה מה שאין כן בדינו של הרשב"א ז"ל דאותו שכתוב בו ניסן סתמא הוא גרוע ולכך גבי ממנו לכך הוצרך הרב המגיד ז"ל להביא דין זה לומר דאעפ"כ עליהם להביא ראיה ויכול לטרוף המלוה: