Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עד זמן קצוב או עד שיביא וכו'. עד זמן קצוב משמע אע"ג דלא מצי לסלק או עד שיביא מעות היינו אתרא דמסלקי ואע"ג דבגמרא לא קאמר אלא אתרא דמסלקי דמשמע דוקא כבר פירשתי טעם רבינו ז"ל:
שאם תסלק אותו בלא מעות. וא"ת לפי מה שפירש הר"א ז"ל בדברי רבינו ז"ל למעלה דמ"ש כמו שיראו הדיינים ר"ל כמנהג נכיית המקום א"כ נמצא לפעמים אתה מסלקו בלא כלום דאם מנהג נכיית המקום הוי לנכות סלע אחת בכל שנה ואכל עשר שנים וחייב לו עשר סלעים אם כן נמצא דלא יגבה כלום ואתה מסלקו בלא כלום וי"ל דאם נראה דברי רבינו ז"ל כפי' דברי הר"א ז"ל דהוא מנהג נכיית המקום נאמר אז דמסלקו בלא כלום שיתן לו קצת כפי מה שיראה לדיינים כדי שלא יסתלק בלא כלום:
היתה הקרקע הממושכנת וכו'. צ"ע לרבינו כיון דאמר רב אשי השתא דאמרת לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה א"כ אמאי פסק דביתמי מסלקינן אותו בלא כלום ולא מפקינן ומנ"ל דרב אשי לא אמר אלא לאינשי דעלמא ואע"פ שסברא היא להעדיף כח היתומים עכ"ז לא מצינו לרב אשי אלא שאמר סתם וא"כ מנין לו לחלק:
היתה הקרקע הממושכנת בידו של יתומים וכו'. לגירסת רבינו דגריס בגמרא אכל טפי לא מפקינן מיניה יש הכרח קצת מדקאמר בתר הכי ומחשבין משטר לשטר ואי אכל טפי מפקינן מיניה כ"ש דמחשבין משטר לשטר אע"פ שאין זה כל כך הכרח די"ל דמפני שאמר למעלה גבי אינשי דעלמא אין מחשבין נקט הכא מחשבין אע"פ שאין צורך מ"מ לגירסת רבינו א"ש טפי דאשמעינן רבותא:
וכל הממשכן סתם וכו'. רש"י ז"ל פירש דאאתרא דמסלקי קאי והריטב"א ז"ל פירש דאאתרא דלא מסלקי קאי וכמבואר שם בדברי מהר"י ן' לב ז"ל ומדברי רבינו נראה כפירוש הריטב"א מפני שבענין הסילוק כתב כל זמן שיביא לו מעות משמע אפי' תוך השנה ומ"ש כל הממשכן סתם ר"ל דלא קצב זמן למשכונא דאי קצב זמן ודאי כיון דאיירי באתרא דלא מסלקי דאינו יכול לסלק עד הזמן אבל היכא דלא קצב זמן קאמר דעל הסתם הוי שנה ואין אנו צריכים לדחוק במה שדחק הרב כ"מ דהך סתם דקאמר רבינו הוי במקום שאין מנהג ידוע דהדבר פשוט כדכתיבנא. אמרינן בגמרא אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל אמר איזיל ואטרח נמי אסיקו שם בגמרא ולא הזכירו רבינו ולא ידעתי הטעם גם הרי"ף ז"ל השמיטו ובקשו לו המפרשים טעם ועיין בב"י סימן קע"ב:
היה המנהג שאין המלוה מסתלק וכו'. לכאורה נראה לדקדק דמאי שנא ממה שכתב הוא פ"ו והמוכר בית או שדה לחבירו ואמר הלוקח מדעתו כשיהיו לך מעות אני מחזיר לך הקרקע שסובר הוא שכשיחזיר לו מעותיו יחזיר שדהו כמבואר בהלכות מכירה פרק י"א וכי עדיף משכונא ממכר. וי"ל דשאני הכא כיון דאין מנהג המקום להחזיר א"כ כיון שלא אמרו [אינו מחזיר בלא קנו] ועי"ל דהתם בקפיד איירי רבינו ז"ל וכמו שכתבו בח"מ סימן ר"ז:
הממשכן בית או שדה וכו'. כתב ה"ה וכתב הרמב"ן ז"ל וכו' דברי הרמב"ן ז"ל נראה מוכרחים בברייתא דודאי דברייתא איירי כשמכרה לאחר בדמים הללו דאי מכרה ביותר מדמים הללו ודאי דאינו מחוייב לקיים תנאו דהוא לא אמר אלא כשימכרנה בדמים הללו ואם מכרה ביותר זוזי אנסוהו וא"כ אמאי אסור לעשות כן אי מכרה בדמים הללו לאחר מותר לתתה לו ואי מכרה ביותר אין כאן תנאי א"ו כשמוכרה לאחר בדמים הללו על כן יש לתמוה על הרב הנמוקי ז"ל באיזהו נשך דנראה דפליג על הרמב"ן שכתב בסוף דבריו אבל הרמב"ן כתב וכו' ונראה דטעמא דמכל מקום אסור לעשות כן דנראה כרבית דאם יתנה לו אחר כן נראה שיתננה לזה בפחות: