Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Sales Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המוכר שדה לחבירו באלף זוז וכו'. לא הזכיר הרמב"ם ז"ל דברי רשב"ג דאמר ערבוני יקון כמו שהזכירם הטור ז"ל בסי' ק"ן ונראה שהוא מפרש כפירוש הריב"ש בסימן תנ"ה דרשב"ג פליג עליה דת"ק ולית הלכתא כוותיה ולשון אבל סיומא דברייתא הוא וזה מוכרח בדעתו ז"ל:
לקח שוה מאה במאתים וכו'. בפרק השוכר את האומנין (דף ע"ח) אמרינן פשיטא בעי לזבוני במאה ולא אשכח וזבין במאתים וקא עייל ונפיק אזוזי לא קני אלא אי בעי לזבוני במאה ולא אשכח ואי טרח הוה משכח ולא טרח וזבין במאתים וקא עייל ונפיק אזוזי מאי כמוכר שדהו מפני רעתה דמי או לא תיקו, זו היא גירסת רש"י ז"ל ופירושו הוזכר בדברי ה"ה ז"ל. אבל גירסת רבינו ז"ל היא זבין שוה מאה במאתים כמוכר שדהו מפני רעתה או לא תיקו ולגירסתו אין שום חלוק מפשיטת הגמ' ועל פי גירסתו פוסק מה שפסק. ויש בדברי ה"ה בזה ערבוב דברים והוא ט"ס שנראה שמערבב גירסתו עם גירסתנו ובחלוקה דזבין שוה מאה במאתים גריס לא קני ורבינו פסק שהוא ספק וחלוקת הבעיא לא הוזכרה בדבריו ועוד שהביא פירוש רש"י ז"ל לפרש הגירסא והוא רחוק מפירוש רש"י ז"ל ומבואר הוא שיש בדברי ה"ה ז"ל כאן טעות סופרו כוונתו היא כמו שכתבתי. וכן מצאתי אחרי כן בספר מוגה שכתוב שם וז"ל והוא גורס זבין שוה מאה במאתים וקא אזיל ונפיק אזוזי מאי כמוכר שדהו וכו' תיקו. אבל גירסת ספרינו כך פשיטא בעי לזבוני במאה וכו' ועל זה הביא פירש"י ומבואר הכוונה כמו שכתבתי והוא פשוט:
האומר לחבירו כשאמכור שדה זו וכו'. בפרק השוכר את הפועל (דף ע"ב) אמרינן ההוא גברא דאמר ליה לחבריה אי מזבינא לה להך ארעא מזבינא לך במאה זוזי אזל זבנה לאיניש אחרינא וכו' מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסוה והלכתא כוותיה א"ל כדשיימי בתלתא אפילו תרי מגו תלתא כדאמרי בתלתא עד דאמרי בתלתא כדשיימי בארבעה עד דאמרי בארבעה וכ"ש היכא דאמר ליה כדאמרי בארבעה וכו' ע"כ. ונראה מדברי רבינו ז"ל שהוא מפרש דמאי דאיכא בין שיימי בתלתא לאמרי בתלתא הוא מפני דבשיימי בתלתא הוזכר ב"ד אבל בדאמרי לא הוזכר ב"ד. ונראה שגירסתו היא בדשיימי בי תלתא אפילו תרי מגו תלתא כדאמרי בתלתא וכו' כדשיימי בי ארבעה עד דאמרי בארבעה וכ"ש היכא דאמר ליה כדאמרי בארבעה וכן הוזכר הגירסא בדברי הרב המגיד ז"ל ולשון בי לדעתו היא ב"ד וזהו אומרו בי תלתא אבל כשאנו אומרים בשלשה ר"ל דלא קפיד אבי דינא וכן בארבעה נמי הכי מ"ש בגמ' כ"ש היכא דאמר ליה בארבעה הוא מפני דכדשיימי אמרינן בי ארבעה שכל ב"ד מלשון בי ואעפ"כ אנו צריכים לארבעה כמבואר בדברי ה"ה ז"ל וכ"ש כשלא אמר בי אלא בארבעה דלא הוזכר ב"ד דבעינן ארבעה. זה נראה דעתו ז"ל אע"פ שגירסתנו בגמ' אינו כך. עוד נראה מדברי רבינו ז"ל שאע"פ שאמר לו כדשיימי בתלתא או בארבעה ושמו אותו כולם מ"מ אין מוכרה לאחרים בכך דמצי אמר איני רוצה למוכרה ומה שא"ל כשאמכרנה רצה לומר כשהיה מוכר מדעתו כדאמרינן לעיל ומצי למוכרה לאחר ביותר מפני שיש לומר זוזי אנסוה כדאמרינן לעיל אבל כשרוצה למוכרה ומכרה באותו הסך עצמו אז ודאי ראשון קדים וזה שכתב ויסכימו וימכור לאחר כמו שיסכימו ודברי טעם הם: