Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כחצות הלילה מפיסין וכו'. רבינו ז"ל סובר דיש פייסות ביוה"כ לתרומת הדשן וכמו שהאריך הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות בפ' בראשונה וביאר סברתו:
מן הסמוך למערב וכו'. בפ' טרף בקלפי (דף מ"ו) אמר ומדקאמר קרא מלפני ה' מוכח דהוי מזבח חיצון ולא פנימי דחיצון מקצתו לפני ה' ומדקאמר מעל המזבח משמע אפי' דהאי גיסא והאי גיסא כלומר לא יהיו כנגד פתח ההיכל ממש אלא מן המערב שהוא סמוך להיכל וכתבו שם התוס' ז"ל דבריש פ' קדשי הקדשים מוכח דלכתחלה בעינן כנגד הפתח וטעמם דבזבחים (דף נ"ח) אמר רבי יוסי הנוטל בחוץ לינתן בפנים אינו נוטל אלא בסמוך שאין לפנים ופירשו שם גחלים דכל יומא ויומא דגמרינן מגחלים דיוה"כ ופירש"י ז"ל שקבע להם כנגד הפתח לנטילתן. ולכן קשה על רבינו ז"ל שהיה לו לפרש כן דלכתחילה בעינן מכנגד הפתח. ואולי רבינו מפרש כמו שאמר בסמוך שאין לפנים ר"ל שהוא מצד המערב אבל כנגד הפתח דוקא לאו דה"ה מהאי גיסא ומהאי גיסא וכדאמרינן בפרק טרף בקלפי דדוחק לחלק בין לכתחלה לבדיעבד דכבר הקשו שם התוספות ז"ל לפירושם ודחקו הרבה אבל מ"מ קשה קצת לדעת רבינו ז"ל דמדקאמר בסמוך שאין לפנים משמע דאין בכ"מ המזבח סמוך ממנו ובודאי דנראה דהוי כנגד הפתח:
כבר ביארנו שהולכה בשמאל פוסלת לפיכך היה מן הדין כו'. וא"ת וכי יוליך כף בימינו ומחתה בשמאלו עדיין היה קשה דהולכת מחתה עבודה היא ואיך היתה כשרה בשמאל. וי"ל דלא דמי להולכת הקטורת דדמי להולכת הדם שהוא הדבר הנזרק וכן הקטורת הוא הדבר הנקטר. וא"ת א"כ מאי פשיט רב ששת בפ' הוציאו (דף מ"ח) דהולכה בשמאל כשרה מהא דנוטל את הכף בשמאל נימא דשאני התם מפני שהמחתה כבדה וחמה וכמו שנתן טעם רבינו ז"ל. וי"ל דרב ששת היה סבור דאם הולכה בשמאל פוסלת לא היה לנו להכשיר מפני הטעמים הללו וכמו שהקשה הרב בעל כ"מ ז"ל. אבל לפי האמת כפשוטו מברייתא אחרת דהולכה בשמאל פסולה הוצרך רבינו ז"ל לחלק בין ההיא דכף להולכה דדם כי היכי דלא תיקשי אהדדי וטעמו פירש הרב בכ"מ ז"ל:
מצא הפרוכת פרופה וכו'. אין דעת רבינו ז"ל לפסוק כרבי יוסי דבהדיא פסק רבינו ז"ל כרבנן בפ"ד מהל' בית הבחירה דשתי פרוכת היו שם וכאן קצר וסמך על מ"ש שם:
ומערה הקטורת בגודלו כו'. בפ' הוציאו לו (דף נ"א) אמרו ומעלה בגודלו עד שמגעת לבין אצילי ידיו וכו'. ופירש"י ז"ל שמגעת הבית יד לבין אצילי ידיו וכו'. אבל רבינו ז"ל מפרש בענין אחר שעם הגודל היה מסיר הקטורת מהכף ומשים לתוך חפניו. ונראה לדחוק הברייתא דקאמר עד שמגעת וכו' לפירושו דה"ק ראש הכף היה ארוך קצת וזה היה מסיר עם הגודל הקטורת ממנו והיה מושך ראש הכף אליו כדי להסיר מה שהוא סמוכה לבית יד עד שהיה מגיע ראש הכף לבין אצילי ידיו. ודוחק הוא זה וגם לשון וחוזר ומחזירה לתוך חפניו קשה לפירוש זה ואולי היה לו לרבינו ז"ל גירסא אחרת שם:
לפנים במחתה וכו'. בפ' הוציאו לו (דף נ"ב) כאביי דאמר מסתברא כמ"ד פנימי שהוא חוצה לו:
ועומד לפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה וכו'. בהלכות מעשה הקרבנות פרק ה' כתבתי להשיב על השאלות אשר הביא כאן הרב בית יוסף ז"ל בשם הרשב"א ז"ל ושם העליתי לקושיא הראשונה דאית ליה לרבינו ז"ל פתחא בדרום קאי ואעפ"כ מתחיל מקרן מזרחית צפונית מן הטעם אשר כתבתי שם ושם הארכתי, ולדידי ניחא מ"ש רבינו ועומד בין המזבח והמנורה דמשמע דהוה אתי בדרום ועומד שם וכדאמרי' (דף נ"א) דמ"ד בין המזבח למנורה היה מהלך אית ליה פתחא בדרום קאי והכי נמי רבינו ז"ל דאומר דעומד בין המזבח והמנורה משמע דפתחא בדרום קאי ושם היה מהלך וע"כ צריך שיעמוד שם. וא"ת גבי טהרו של מזבח דפליגי (בדף כ"ט) חנינא ור' יוסי דחנינא אית ליה בצד צפוני הוא נותן דפתחא בדרום קאי ורבי יוסי סבר פתחא בצפון קאי אמאי הוצרך לומר דפתחא בצפון אפי' פתחא בדרום לימא דאית ליה לר' יוסי דמתחיל מקרן צפונית ומסיים בקרן דרומית מערבית מהטעם אשר ביארתי בהל' מעשה הקרבנות. וי"ל דאין הכי נמי אלא משום דאליבא דר' יוסי קיימינן ואיהו אית ליה דפתחא בצפון קאי דפלוגתא דמתני' דב' פרוכות היו שם ומשמע דפליגי אי פתחא בצפון קאי או לא לכך קאמר דאזיל לטעמיה אבל פלוגתא דמהיכן הוא מתחיל דאמר ר"ע מקרן מזרחית דרומית ור"י הגלילי מקרן מזרחית צפונית סברי כרבנן דאמרי פתחא בדרום קאי. ולהרשב"א ז"ל דאית ליה דר' יוסי ורבנן דמתני' לא פליגי בפתחא אלא בפרוכות דוקא ולכולהו פתחא בדרום קאי קשה טובא מ"ש (בדף נ"ט) בהך פלוגתא דטהרו דר' יוסי סבר פתחא בצפון ובדף נ"א דאמרת בין שלחן לכותל ואמרינן התם דהוא כר' יוסי דאמר פתחא בצפון קאי משמע דאפתחא נמי פליגי ולדידי ניחא דר' יוסי דמתני' פליג בפתחא ור"ע ורבי יוסי הגלילי כולהו אית להו פיתחא בדרום קאי וכ"ת א"כ אמאי פסק דהוי בצד דרומי של מזבח ההזאה כיון דאמרי' בגמ' דמ"ד הכי אית ליה פתחא בצפון קאי ואנן לא קי"ל הכי י"ל דאע"ג דאנן קי"ל פתחא בדרום מ"מ כיון דאית ליה מתחיל מקרן מזרחית צפונית ומסיים בדרומית ראוי שיהיה ההזאה בצד הדרומי דשם הוא מסיים וכיון דמסיים שם ראוי שההזאה יתחיל משם דמקום שקידשו שם טהרו כדאמרו בגמרא: עוד כתבתי בהל' מעשה הקרבנות דרבינו ז"ל פסק כר"א דהקפה ביד והטעם דבדף נ"ט אמרו דכ"ע הקפה ביד אע"ג דאידחי שם הך תירוצא מ"מ סברא מעליא ולפי זה הפירוש ניחא מ"ש דעומד בין המזבח והמנורה שהוא בצד דרומית מזרחית ונותן לקרן צפונית מזרחית ברישא מהטעם שנתבאר שם. ולדברי הרשב"א ז"ל כיון שהוא מתחיל ממזרחית צפונית והוא מסבב ברגל אין לעמוד בראשונה אלא בין המזבח והשלחן שהוא בצפון ולא בין המזבח והמנורה שהוא בדרום. לכן אמרתי כי הדרך ההוא אשר ביארתי לתרץ הקושיא הוא נכון מאד ואין בו נפתל ועקש: