Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Testimony Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עדות כולם בטלה וכו'. נראה דאפי' אותם שאמרו לראות שחותכין הדין על פיהם אף על פי שלא נתכוונו להעיד וכדכתב רבינו לקמיה כיון שנמצא אחד פסול כמי שנתכוונו להעיד נתבטל ג"כ עדות מי שנתכוונו לראות ולהכי כתב רבינו עדות כולם בטלה כלומר אפילו אותם שנתכוונו לראות עדותן בטלה כיון דבאותם שנתכוונו להעיד שהם עיקר הדבר נמצא בהם קרוב או פסול:
שטר שהיו עדיו מרובים וכו'. נראה מדברי רבינו דמפרש הברייתא דפרק גט פשוט שנים הראשונים דלרבותא נקט הראשונים וכמו שהיה מפרש ר"ת קודם שחזר בו וכדכתבו התוספות פרק ב' דגיטין (דף י"ח:) ור"י הקשה לו דאם כן אמאי מקיימין את השטר בין העדים החתומים למטה או למעלה או באמצע ומש"ה חזר ר"ת וקושיא זאת איתא על רבינו והרמב"ן ז"ל בחידושיו פרק גט פשוט הביאו הריב"ש בסימן תמ"ו כתב לתרץ קושיא זו וז"ל ואין לחוש שמא יקיימו אותו מאותן העדים שלמטה דכיון שהם קרובים או פסולים מיגליא מילתא ולא אתי למסמך עלייהו וקשה לי על תירוץ זה הא דאמרינן בס"פ הזורק גבי גט מקושר אמר ר' יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דילמא אתו לקיומי בתרי קרובים וחד כשר כו' וכיון דקרובים ידיעי היכי אתו לקיומי בהו ואמאי ידיע טפי בפשוט ממקושר. ומ"ש הרכ"מ דמוקי רבינו ההיא דגיטין דהיכא דחתים ארישא אמרי לה פסול דאיירי כשישבו לחתום קשה דמה צריך לכך כיון דרבינו מפרש בפרק תשיעי מהלכות גירושין דמה שאמרו בגמרא אתי לאחלופי בשאר שטרות דר"ל היכא דאמר כולכם בשאר שטרות דהתם ליכא תנאי ובודאי דכולהו משום עדים הוו א"כ ראוי ודאי שאם נמצא אחד מהם פסול או קרוב עדותם בטלה אפילו לא ישבו לחתום יחד כיון דהזמין לכולם לעדים. ודע שכתב הטור סימן ל"ו בשם הרי"ף ז"ל דאפי' העידו בב"ד יחד אם אין הרחוק יודע בקורבתו של חבירו דעד הרחוק כשר והרא"ש ז"ל בפסקיו דקדק מלשון הגמ' בהפך בפ"ק דמכות דמדקאמר דלא נפסל הכשר כשחתם עם הפסול משום דדילמא רווחא שבק משמע אבל אם העידו ביחד נתבטל עדות הכשר וקשה לי על דבריו דאם כן לשון הגאון שכתב הרי"ף ז"ל הוא כדברי לשון הגמ' ואדדייק מלשון הגמ' הוה ליה למידק מלשון הגאון שהביא הרי"ף עצמו דמשמע דסבר הכי והיה לו להקשות להרי"ף מיניה וביה אלא ודאי שאין דקדוקו דקדוק דהגמ' לא קאמר אלא אפי' שנאמר שידע בפיסולו מ"מ דילמא לא חתם עמו אלא רווחא שבק ליה וכן נפרש לשון הגאון:
בד"א בדבר שצריך עדים מן התורה וכו'. נראה מדברי רבינו כמ"ש הרכ"מ דלא שני ליה כלל בין בדיני ממונות לדיני נפשות דבכולהו עד המעיד אינו נעשה דיין אבל עד הרואה נעשה דיין אבל קשה דאי רבינו פסק כר' טרפון א"כ לתירוצא בתרא דואי בעית אימא דאמרינן בפרק החובל (דף צ':) ר' טרפון איירי בראוהו ביום ומ"מ בעי שיהו מקצתם עדים ומקצתם דיינים ואינם יכולים לעשות מעשה ע"פ ראייתם בלא עדות ואמאי הא באחד דיני ממונות (דף ל"ד:) אמרינן דשלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין כו' וכתבו רבינו בפרק ג' מהלכות סנהדרין וא"כ בדיני נפשות נמי אמאי לא עבדי דין בראייתם לבד ודוחק לומר דרבינו אינו פוסק כלישנא בתרא דהוא מסקנא. וי"ל דסובר רבינו דלעולם הגדה בעינן ובדיני ממונות ראה דבעינן הגדה ומה שצוה בפניהם החולה חשיב הגדה כמ"ש שם בפרק ג' מהלכות סנהדרין הרב"י בשם הריטב"א ולכך בעינן בדיני נפשות שיהיו מקצתם עדים. ומ"מ קשה על הרכ"מ מ"ש דפסק רבינו כר' טרפון משום דאית ליה דהלכה כר' עקיבא מחבירו ולא מרבו ור' טרפון רבו דאי אפשר לומר כן דמאן דאית ליה הכי פסק בההיא דהכותב (דף פד:) כר' טרפון ורבינו פסק בפי"א מהלכות מלוה בההיא כר' עקיבא שכתב שם בד"א בזמן שנפרעין מן הלוה והיינו כר' עקיבא דאמר נותנו ליורשין. עוד קשה לי מההיא דפרק אלו הן הגולין (דף י"ב.) דאמרינן התם דרוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו דר' יוסי ור' עקיבא אית להו דאינו נהרג עליו ורבי אליעזר אית ליה דנהרג עליו ודריש ליה מקרא דעד עמדו למשפט ואמרינן התם דר' יוסי ור' עקיבא דרשי ליה להאי קרא לההיא דר' עקיבא דסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש שאין ממיתין דכיון דרבי פוסק בהל' רוצח ושמירת נפש פרק חמישי כר' עקיבא ודלא כר' אליעזר א"כ ודאי דהיה לו לפסוק כאן בההיא כר' עקיבא ולמה דחאה משום דר' עקיבא אמרה וכדכתב הרכ"מ הא מוכרח הוא לפסוק כן לפי מה שפסק בהלכות רוצח ונ"ל לומר דר' טרפון דריש ליה ההוא קרא דאין הורגין את הנפש בלא עדות אלא מקצתם עדים ומקצתם דיינים ור' עקיבא אין לו כל כך הכרח מההוא קרא אלא הסברא דאמרינן בריש פרק ראוהו בית דין אליבא דר' עקיבא דתו לא חזו ליה זכותא מסייע ליה עם קרא וצריכי קרא וסברא והשתא ניחא מה שהקשו התוס' בריש פרק ראוהו בית דין דהיכי יהיב טעמא משום דלא חזו ליה זכותא דהא בפרק אלו הן הגולין דרשינן ליה זה מקרא דלדעת רבינו תרוייהו צריכי וכדכתיבנא ורבינו פסק כר' טרפון ודריש בההוא קרא לומר דצריך שיעמדו למשפט כלומר שיעידו מקצת הסנהדרין ומקצתם יהיו דיינין ומ"מ הקושיא האחרת שהקשיתי צ"ע: