Lechem Shamayim on Mishnah Chullin Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מן הטחוללשון רע"ב ולהכי נקט טחול וכליות. מידי דלא מיטרפא בהו. וכתב תי"ט ותמיהני. דבמ"ב לעיל כתב ניקב הטחול טרפה. ומי גרע ניקב מנחתך. והכי איתא התם כו'. הא קמן דליתא להא עכ"ל.
אשתמיטתיהמסקנא דסוגיא דתלמודא. דלית הילכתא כר"ע. דניקב בקולשיה ודאי כשרה. ואפילו בסומכיה. אם אינו נקב מפולש. כשרה. וכמ"ש גם הרע"ב לעיל. א"כ בחנם תמה תי"ט ואין מקום לדבריו. גם נעלם ממנו שינויא בתרא דשנינן התם. ניקב לחוד. נחתך לחוד.
טהורה עד שיצא הולדהיינו שיוציא רוב פדחתו. כדתנן בהמפלת. עמ"ש בס"ד מ"ד פרק ז' דאהלות.
קורעו ומוציא דמואבל לחתוך אבר אבר ממנו לא. הכי משמע בבתרא דיומא (פע"א) דלא סגי ליה בלא קריעה.
**קרעה ומצא בו ב"ט חי טעון שחיטה.**עתי"ט שהקשה בשם הדרישה. מאי קמ"ל פשיטא. ונדחק מאד ליישב דהו"א שהתורה התירה מה שבבהמה בלא שחיטה. ע"כ. ואי אפשר לשמוע דבר זה. אטו מי עדיף מאיבריה. וכי באיזה סימן יוכשר. ולא התירה תורה טהורים אלא בסימנים. ואף הם אינן ניתרים אלא בשחיטה. ולי נראה. דקמ"ל ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא. וש"מ דאף השוחט את הטרפה. ומצא בה ב"ט חי. לכ"ע ניתר בשחיטת עצמו. ואפילו לדברי המתיר. כדאמר רבא בגמרא.
היינודהאריך בלשונו לפי שלא נשחטה אמו. טעון שחיטה. דאע"ג דקיי"ל שחיטת אמו מטהרתו. אפ"ה כי ליתא לשחיטת אמו. מהניא ביה שחיטת עצמו. והוא הדין לשחיטת טרפה. דכליתא דמיא. ולא מהניא ביה ולא מידי. וזקוק לשחיטת עצמו. שהרי לא נשחטה אמו. שחיטה המתרת באכילה. הוי ליה דומיא דקרעה. שעושה אותה טרפה. דוק. א"נ קמ"ל. דשחיטה מועלת בו. ס"ד לא תהני ביה שחיטה. כיון שמתה אמו. עובר ירך אמו הוא. ואיידי דתני רישא טעון. או לא. תני נמי סיפא האי לישנא.
והוייודע שכל הדינים השנויים כאן בבהמה גסה. שכנגדם בבהמה דקה. היולדת לחמשה. דין בן ארבעים. כדין בן שמונה. ובן חמשה. כבן תשעה. לענין התרתו ע"י שחיטת אמו. או ע"י שחיטת עצמו. ולמחלוקתו של ר"מ וחכמים. כדאיתא בתמורה (די"א ע"ב) והתימה שלא זכרוהו המחברים כלל. ועשי"ע (סך"ה).
מן הארכובה ולמטה כשרהעיין לשון רע"ב עד. היינו מתחלת הארכובה הנמכרת עם הראש. לפי פירוש זה. מן הארכובה ולמטה. היינו בארכובה עצמה. וממנה ולמעלה היינו בפרק האמצעי. א"כ לא הוי למעלה דומיא דלמטה. שזו בפרק של ארכובה. וזו בפרק אחר שלמעלה ממנה. ולפירוש הרא"ש בתשובה. ניחא.
מפני דרכי האמורי פירש רש"י וכתיב ל"ת כמעשיהם. ואינו מקרא כו' וצריך להגיה במקומו תעשה תעשו כו' (והוגה כמעשיהם לא תעשו) כ"ה לשון תי"ט. במ"כ שמא שכח מקרא שכתוב בפרשת הנה אנכי שולח מלאך (שמות כ"ג).