Lechem Shamayim on Mishnah Kelim Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הסייףתליך. מתרגמינן וסייפך. לפי שהוא תלוי בחגורה. ונקרא בשם סייף. ע"ש שמביא סוף לחיותו של ב"ח. בהכאתו. וכן הוא מענין זה בעברית. אסף אדם (צפניה א').
שנחלקונ"ל היינו שנפרדו מחוליותיהם שעשוים פרקים. ונתפרקו זה מזה שני החלקים. שעדיין כל אחד מהחלקים ראוי למלאכתו. לפיכך טמאים שניהם. כשהיו מחוברים בהיותם שלמים. וזה יתכן בכל אלא הכלים. כשעשוים כפולים זוגיים מתחלה. ומשמשים זה את זה כאחד. כענין המספריים. המחובר משתי חתיכות. וכשנפרדו זה מזה ונחלקו לשנים. מ"מ עושים מעין מלאכתם הראשונה. אע"פ שתשמישם קשה. ואינו נוח כבראשונה בהיותם לאחדים ביד העושה במלאכה. ושייך גם בסוף וחבריו הבנויים בצדו. כשהם בעלי שתי פיפיות. ונחלקו בין לארכן בין לרחבן. אבל רומח שנשבר ברחבו. נראה דלא טמא אלא השבר האחד. שראשו חד. וכמקדח שנשבר (השנוי להלן מ"ד) ושמא רמחיהם היו דקים מאד בכל ארכן. באופן שגם מקום השבור. ראוי לדקור בו. או אם שני ראשיו מחודדים בעוקצים דקים. בלי בית יד באחד מעוקציו. או שיכול להוציא קצה השני מתוך בית יד שלו. ויכול להשתמש גם בחידודו השני כשירצה.
ועתי"טז"ל. שנחלקו. כ"פ מיירי בשבר שישבר בו הכלי ולא יקבל טומאה כו'. או יטהר.
לשוןמגומגם הוא. כי כל הפרק או רובו. בשבר שאינו מבטל הכלי מתשמישו. ושנשאר בטומאתו. עסקינן. אלא הכי הול"ל. דמיירי בשיעור חלק. עד כמה יחלק ויהא טמא ויקבל טומאה וכמה יחלק וישבר ולא ישאר בטומאתו כו'. ולא יקבל טומאה.
מגרההיא משור בלשון מקרא. רע"ב. אשתמיטתיה דמגרה הוא יותר לשון מקרא מגורדות במגרה. וישם במגרה. וישר במגרה. ובמגרות. ומשור. לא נמצא כי אם פעם אחת אם יתגדל המשור. אין זולתו בכל המקרא.
חוץ מן המקדח צ"ע אם כולו נטהר בהחלקו. או רק השבר שאין בו העוקץ. אבל השני שנשאר בו החדוד והעוקץ החרוץ בעיגול הקודח ונוקב. שמא עדיין ראוי הוא לתשמישו. וטמא.או דילמא תו לא הוי. עד שמאריכו. או עושה לו בית יד. תיבעי.
אלמוגצמח הגדל בקרקעית הים (אי ציציליא והוא פרוותא דרומאי. דמסיק כסיתא. אבל אני חירם הביא לשלמה אלמוגים מאופיר. הודו מזרחית) ודינו ככלי עץ. לפי שהוא כמוהו מין צומח. והא דתנן כל שבים טהור. צ"ל דלאו כללא הוא. אלא למין החי בלבד. ועיין פרק י"ז דמכלתין.
והמגובכתי"ט כה"נ. ואע"פ שבדפוס ישן בפיר"ע והמגוג וממנה העתיק הרע"ב. אבל ג"ז אינה נכונה כו'. ולא יכול להיות מענין מגג דפ"ג דפרה. גם י"ל חבר בגמרא (דפרק בכמ"ע) משום דלא שייכי שיניים במגג.