Lechem Shamayim on Mishnah Kelim Chapter 16
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משישופם בעור הדגהוא עצמו טהור. אלא שמחליק יפה את העץ מקסמיו.
גמר שלא לשוף עתי"ט. ולדבריו אליבא דהר"ש. צ"ל שלש שיפות הן. אחת. שיפה הכרחית. שאפילו גמר שלא לשוף. לא מהני. דבטלה דעתו. ושנית. שיפה בינונית ממוצעת. שיש משתמשים בלתה. בזו מועיל גמר. ועוד בה שלישיה. של צחצוח. דבהא אפילו לא גמר. מיטמא. וזו לא שמענו. וצ"ע מנין לו. ולדידי חזי דליכא אלא תרי גווני. והכי הוא דאיכא בינייהו. דהר"ש והר"מ ז"ל. דלהר"ש. צריך שיגמור בדעתו. שלא ישוף עוד. וכל שדעתו לשוף בסוף. אע"פ שעכשיו גמר בלבו להשתמש בו בלי שיפה. טהור. ולמהר"מ פירושו. גמר להשתמש בו בלי שיפה. לשעתו. טמא. אע"פ שעתיד לשוף. שימוש דהאידנא משוי ליה מנא. והא דאמרינן כלי עץ שעתיד לשבץ. טמא. אב"א מתוקמא בין בשיפה ראשונה בין בשניה. למר כדאית ליה. והוא דגמר שלא לשוף כלל. ומאי שעתיד לשוף. אחרים רגילים לשופו. ולמר אפילו אם הוא עצמו עתיד לשוף אותו. טמא מ"מ ואב"א כי מצריך הר"ש שלא ישוף עוד לגמרי. בשיפה ראשונה בלבד קמיירי. ובהא פליג מהר"מ. וס"ל דאפילו עתיד לשוף. טמא. אף בחסר שיפה ראשונה. כיון שגמר לשמש בו כך לפי שעה. ולא בעינן מחשבה עולמית. ודקיי"ל כל שעתיד לשבץ טמא סתמא. בחלקה איירי. מיהו בין כך או כך. ליכא דסבר דבעילן מקצת שיפה. בגמר שלא לשוף כלל. ודוק.
ויגמור את התלויההיינו התלויה שעושה מנה ובה. שקולע מן הקנים והגמי היוצאים מן הכלכלה בגמר מלאכתה (קודם שתקנה) עושה מהעודף כמין שרשרת. שנאחזת הכלכלה על ידה ונטלת ותולה אותה בה. והיא כמו אוזן ובית יד לכלי.
וסקורטיאעור שלובשים העבדים. הוא פירוש הגמרא פ"ז דנדרים. ועיין ס"ט.
וחסינהנראה דגרסינן והסינה בה"א הידיעה. והיא עשויה לשום בה טיט ח"י סין.
קסיהעיקרו של שם זה. מלשון קש העברי. ומתחלף לסמ"ך בלשון חכמים. כמו ולשטר שבכתוב. המשתנה בסטר. בלשון תלמוד.
והמנפהלדעתי צ"ל והמניפה. וכ"ה בסוף אגדה דר"פ הפועלים.
כסוי קופסא נ"ל הקופסא מתוך שהוא קטן. מכניסין אותו תוך כסויו. העשוי כמין תיק קטן. שיהא מכסהו כולו. מפני הדברים היקרים שמצניעים בתוכו. שמקפידים עליהם ביותר. שלא יגיע בהם לחלוח. או ישלט עליהם אבק המפסידם. ולפי שהכסוי הזה יש לו בית קבול. טמא הוא. משא"כ בכסוי קמטרא. שהוא ארגז גדול. וכסויו אינו אלא מכסה פשוט. נתון עליו מלמעלה. לחפוי ולנוי בעלמא. או כדי שלא יפול עליו דבר כבד המשברו ומקלקלו. וכיון שאין לו בית קבול ואינו משמש בהחלט. לפיכך הוא טהור.
קמטראעקרו מלשון מטרא הארמית. תרגום של משמרת. ע"ש שמשמרים בתוכו כלים גדולים. והקוף נוספת בו. כקו"ף קעבליא וחברו.
הקמרוןמלשון ביב קמור. דפ"ח דעירובין. ופ"ה דאהלות ועינו קמורה. והוא מההפוכים.
ורביעיתיש לפרשו גם מלשון ורביעין של ארז דפ"ג דמדות. ולפי שהיא רובעת ויושבת עליו. כענין ששנינו ס"פ דלעיל באירום.
אלית נ"ל הוא במשקל הריח זוית הצפית.
הסיףהוא כסייף כו' אבל מפני שלא ראיתי כן כו' לתי"ט. ואנכי לא ידעתי מה חרדת המפרש. אשר חרד עלינו הרב תי"ט בזה. כי באמת אין המלה צריכה אלא ליו"ד אחת. אך יד סופרי המשניות והתלמוד ומעתיקיהם עשתה זאת. המה נהגו להוסיף לה יו"ד. להיטיב נר הקריאה. לידע שהיו"ד נעה כדרך שעשו בתיבות דיין חייב. ודומיהם רבים. שאין דינם אלא ביו"ד אחת. והטילו בהנה שני יודי"ן. מטעם זה.
וסקורטיאעתי"ט בשם כ"ן. שהוציא מלה זו לענין רחוק וזר מאד. אשר לא כן. והאריך בזה. והנה הכל הבל ורעות רוח. אבל האמת הוא מה שפירש בו הר"מ לעיל מ"ד. יגיד עליו רעו טבלא. שהוא כמו כן שולחן לאכול עליו (כמ"ש ריש ביצה) וסקורטיא זוהי תכא (שולחן קטן של עור) דרגילי ביה רבנן דתלמודין. ולה ודאי עושים תיק להצניעה בו. שלא תתלכלך. ול"ק מ"ש כ"ן.
האהלהעמ"ש בס"ד מ"ד פ"ו דשבת.