Lechem Shamayim on Mishnah Kilayim Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ד' בד' רוחות.**עבתי"ט שהקשה בשם התו' [שבת ד' פ"ה ע"א ד"ה וקים] וא"ת יזרעו ט' מינין. וי"ל דבכ"ה הוי עירבוב עכ"ל. משמע דהשתא לפי תירוץ זה איכא למימר דהחמשה זרעונים שוין שאינן אלא ה' גרעינין דאכתי לא סא"ד דיכול לזרוע הרבה מכל מין שברוח. וצ"ל לפ"ז דאית להו שאסור לזרוע הרבה ברוחות שמא יקרב הזרעים עד הקרנות:
והשתאאיכא למידק היאך אפשר למימר הכי. דא"כ ערוגה ו' על ו' למה לי. תסגי בארבעה וחצי על ארבעה וחצי ויוכל לזרוע ד' מינין בד' קרנות. שהרי עולה אלכסונה יותר משש טפחים לפי חשבון תרי חומשי באלכסונה. שארבע טפחים עושים באלכסון ה"ט ושלש חומשי טפח. וחצי טפח על חצי טפח אלכסונו חצי טפח ושני חומשי חצי טפח. צרף חצי טפח לשלשה חומשי טפח היתרים על ה"ט הרי ו"ט וחצי חומש. ועוד ב' חומשי חצי טפח העודפים. נמצא כל האלכסון של ד' טפחים וחצי על ד' טפחים וחצי עולה ו"ט וחומש וחצי. ואמאי מצריך תנא ערוגה ו' על ו' דוקא דאע"ג דאסמכוה אקרא דלחיו כערוגת הבושם דערוגה ו'. מ"מ הא אוקמוה אשיעור יניקה דהכו קי"ל לרבנן שהיא ג"ט וגם האלכסון הוא ו' על ו' ויותר ושפיר מיתוקמא האסמכתא:
וי"לדאי משו"ה לא איריא שכבר תירצו התוס' דלא אפשר לאוקמי בהכי כיון שצריך לדקדק שלא יזרע חוץ לקרן כמלא נימא:
ואיקשיא אכתי לוקמה בערוגה ה' על ה' שאלכסונה ז'. ובאופן זה יכול לזרוע בקרנו' בלי דקדוק. ואכתי ערוגה ו"ט למה לי. ואי משום דקבעי לאשמועינן בגוונא דמצי לזרוע הרוחות הרבה מכל מין. דילמא קרא להכי הוא דאתי. ותו דהוי רבותא טפי דאפילו בבציר מו"ט משכחת ה' זרעונין. לזה תירץ ר"י דאין להעמיד המקרא בענין זה וכו' כמ"ש בתי"ט. עד"ז מבוארים היטב דברי התוס' דפר"ע [ד' פ"ה]:
**ר"י אומר ששה באמצע.**עיין פי' הרמב"ם. והוא פשוט שלפי ציורו המרחק בין ב' צלעי המרובעים הזרועים הוא יותר מטפח ומחצה אחר שהן צלעות ההוות מאלכסונו' של מרובע ארוך טפח ומחצה על רחב טפח. וזה מבואר בחוש ואין צריך למופת שהרי הוא מהמושכלות הראשונות שהאלכסון גדול מצלעי המרובע. ואתמה על הרמב"ם שהאריך לבארו במופת. והרבתי"ט הוסיף שנית ידו בביאור המופת באריכות גדול וכל הטורח הזה למה ומה תועלת בו בהבנת משנתינו ולעולם ישנה אדם דרך קצרה. והוא דבר מבואר בעצמו:
ואולםדרך הרמב"ם בפי' משנתינו רחוקה מדרך כל המפרשים כי אין א' שהעלה על דעתו שתהא תורת ראש תור בערוגה עצמה. אפילו מערוגה לערוגה אמרו שאין נותנין תורת ראש תור. כ"ש בערוגה קטנה של ששה על ששה שהזרעונים נראין כמעורבבין אם לא יהיו מובדלין בהבדל גמור:
ולעניןמה שהקשה בתי"ט בסוף ביאורו לפי' הרמב"ם ששאל שאפשר לזרוע ט' מינין ויהא הנזרע ממנו כ"ח טפחים. נ"ל דלק"מ שכבר ביאר הרמב"ם בפי' בצורה שניה שלא התירו לזרוע הקרנות משום גזרה וק"ל. גם מ"ש משם בנו מהר"א הוא אמת ועדיין צל"ע בפי' הר"ש:
משנה לחם בתי"טבסוף באורו לפירוש הר"מ. קרי מרובעים מעויינים. למרובעים שנעשו מאלכסונות. ולא ידעתי למה האם בשביל כך לא יהיו נצבי הזיות.
**גבול.**לא ידעתי מה רצה בתי"ט בשינוי היו"ד ומה הפרש בין גבול דהכא לדלעיל והלא הכל אחד. ומדוע יגרוס הרע"ב כאן גובל וכי אינו יכול לפרש גבול כך ע"ש שהוא מגובל וקרי ביה גיבול בחיר"ק הגימ"ל. וזה נכון יותר מנו' הירו' שהוא רחוק וקרוב שהוא ט"ס. ואולם לדעתי עיקר קריאת המלה הג' בשבא כגבול דקרא וכן הוא המכוין בו שהוא גבול לערוגה ומגבילה. ואף הרע"ב לאו דווקא אמר טיט מוגבל. ולא ע"ש כך נקרא גבול אלא בשיטפא דלישנא שגם הוא לשון נופל על לשון: