**כל משקה כו'.**משקין דהכשר. לא בעו שיעור. אלא מכשירין כל שהן. וכן מקבלין טומאה בכל שהן כמש"ל פ"ו מ"ג. ונ"ל טופח ע"מ להטפיח מיהת בעו. דבציר מהכי. לא חשיב משקה בכל דוכתא.

כללאדהכשר. מים מחוברים אינם מכשירים. ותלושים ברצון. מכשירים לרצון. בין בתחלה. בין בסוף. ואם נתלשו שלא ברצון. אינם מכשירים. ולא מקבלים טומאה עד שיתחשבו. זולת אינם נחשבים משקה בשום ענין. לא לטומאה ולא להכשר אוכלין. משהוכשרו האוכלין רגע אחד. אפילו אח"כ מיד נגבו המים מעליהם. והרי הם יבשים. מקבלים טומאה. והלחים מן המשקין הבלתי מכשירין. אפילו משקה טופח עליהם. ונגע בהם הטמא. לא נטמאו. לא המשקין. ולא האוכלין.

בכי יותן אם נפלו על האוכל בתלוש. כדאמרינן בת"כ שאם אתה אומר מחוברין טמאין. כו'. אין לך מחוברין שאין שרצים מצוים אצלם. צ"ע דהא אינן מטמאין במותם. ולא שכיחי דנגעי אלא בחייהם. וצ"ל דאי אפשר ליזהר בהן.

להשיר ממנו משקין נ"ל דאחשבינהו ע"י מעשה. אע"ג דלא צריכי ליה. והא לא דמיא לכאורה. אלא לכדי שלא ילקה הכותל. הכא נמי לא קבעי אלא שלא יפסידו את האילן ופירותיו.

אפילוהכי מחמת מעשה דעבד בהו. אתחשבו וכן לקמן מ"ה ודוק.

ונפללשון תי"ט הרע"ב העתיק ונפלו כו' וכן הר"מ כו' כתב כ"מ כו' אם נגעו באותן מים פירות תלושין לא הוכשרו. כו' לפי שלא נתכוין שיפלו כל אותן זרעים ע"כ. צ"ע מאי איריא לא נתכוין. עיין לקמן פ"ד מ"ג בתי"ט. בת"כ שהביא רש"י פ"ק דחולין.

הסיקריןיש לפרש שהם המסורות. המראים האוצרות לאנשי החיל. כדאמרינן ההוא דבעי אתוויי אתיבנא דחבריה. וסיקרין מלשון נסקרין בסקירה אחת.