Lechem Shamayim on Mishnah Middot Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**מקום שהיה רוב מדתו כו'.**כתי"ט על בש"ג שגגה יצאה מלפני השליט. כשכתב שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח. והרי אין המזבח אלא בעזרה. ולא ידעתי מקום להשגתו זאת. שהרי בודאי המקדש וכל העזרה. בהר הבית הן עומדין. ובשם הר הבית. נכללין. והנה במשנתנו. הר הבית ת"ק אמה. וחשבון זה עם העזרה שבתוכו הוא. ובלי ספק לא נתכוין בש"ג באמרו אמצע הר הבית. רק על מקום העזרה בלבד. שהיא אמצעו של הר הבית. בערך הפנוי המקיפה.
ומש"עתי"ט. שאין כל הר הבית מסוכך. אלא ע"ג האצטבאות והן בצדדין. לא באמצע שגה ברואה. וממקום שבא. יקבל תשובה. דהאמרינן עלה. הר הבית סטיו לפנים מסתיו היה. א"כ כולו עשוי אצטבאות. ממילא כולו מקורה. וכן משמע מההיא דתנן בתענית פ"ג. שירדו כל ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. ואין סברא שהצדדין יחזיקו כל ישראל. וכן מוכחא ההיא דכת ראשונה ישבה לה בהר הבית. בשחיטת פסח שחל להיות בשבת. ועם שיש לדחות ולומר. התם ודאי מעשה נסים הוה. מיהא בההיא דתענית ליכא למימר הכי. ועוד הרי לא הוזכרו שם אצטבאות. אלא הר הבית. סתמא כפירושו. שהוא כולו. ותו הרמב"ם נפק לאפיה. דבהדיא כתב בפ"ה מה"ל בית הבחירה. שכולו מקורה היה. והוא האמת.
ומקיפין ויוצאין דרך שמאלנראה לי הכי פירושו. שני שערי חולדה שהיו עשוין לכניסה ויציאה. היה אחד שבימין. לכניסה. והשני שלצד מערב שהוא משמאל הנכנס. ליציאה. ומי שארעו דבר. היה מקיף מבחוץ. עד שמגיע לשער חולדה שבשמאל. ונכנס דרך שם (ושמא יצא דרך הקיפונוס. אלא שאין אחריות זה עלינו. תנא לא איירי אלא במנהג כניסה. ביציאה לא קמיירי כל אחד עושה ונוהג בה כרצונו. רק שאין עושין אותו קפנדריא. אם לא הנכנס שלא לעשותו קפנדריא) כמש"ל פ"א מ"ג בס"ד. ובזה מיושב כל מה שהקשה תי"ט. איברא רע"ב ודאי לא דק.
לפנים ממנו סורגמ"ש תי"ט על הרא"ש שכתב הסורג נעשה להתיר טלטול בשבת. היאך טלטלו כת ראשונה פסחיהם להר הבית. לכן נראה לו דטלטול לא היה צריך שום דבר כו'. ושבות במקדש לא גזרו. במ"כ לא אמר כלום בזה. כי מה ענין שבות במקדש. שהותר לכהנים לצורך עבודה דווקא. ואין הר הבית. מקדש. ואין בכאן צורך עבודה. ואפילו לכהנים במקדש. שבות שאינה צריכה. לא התירו. וא"כ מדוע לא יעשו מתחלה. היקף המתיר כמו בגבולין. שלא יוכרחו להתיר שבות שלא לצורך. וכבר חזר בו למטה מזה. אלא שלא ביאר ולא האיר דבריו.
אמנםמ"ש להליץ בעד הרא"ש. שדבריו סמוכים ביושר על מ"ש הר"מ כו'. לפי שחוצה מן החיל היה הסורג ושם ישבו בין החיל והסורג.
דבריםהללו יש בהם משום מחוסרי אמנה ונעדרי הבנה. כי היכן מצא מקום פנוי בין חיל לסורג. מה שלא נשמע ולא נראה לשום מפרש. אלא הכל שוין בכך שמן הסורג עד העזרה נקרא חיל (וערש"י פ"ק דיומ') כמפורש גם בר"מ עצמו רפ"ו. ושם ס"פ תמיד נשחט שנינו. יצאה כת הראשונה להר הבית בידוע שאין זה החיל. ולא לפנים מן הסורג. אלא חוצה לו. כמו שפרשה משנתנו באר היטב.
א"ההדרא קושיא לדוכתה. מאי קסבר הרא"ש בכת זו. שהוציאו פסחיהן בשבת. חוץ מן הסורג.
וי"לקצת. דס"ל התם שאני. משום דלא אפשר שיעמדו כל ישראל עם פסחיהם לפנים ממחיצת הסורג. משו"ה הותרה אז השבות הזאת. דלא סגי בלא"ה.
איבראלמאי דכתיבנא לעיל. דכל הר הבית מקורה היה. נמי לא קשיא איך הוציאו פסחיהם לשם. משום דאויר כרמלית קרויו מתירו בודאי. אע"ג דר"ה מקורה כרמלית הוי. בכרמלית הקירוי מועיל. אפילו במקצתו מיתרו. וכ"ש שמתירו. א"כ עדיין יש לקיים מ"ש הרא"ש. כי י"ל מתחלת בנינו של הר הבית לא קירוהו עד אחר זמן. והסורג עשו מיד כשהתחילו לבנות המקדש. כך אני אומר לכבוד הרא"ש. ועיין מ"ש בקונטרס בנין בית הבחירה.
אמנםודאי שאין שורש לדבר זה. והיקף הר הבית מחיצה גמורה היא לכל דבריה. כי אפילו אם הוקף תחלה אח"כ ישב. הוי מוקף לדירה. מאחר שבלי ספק הוקף על דעת ליישבו. דכה"ג מהני נמי. כמ"ש בס"ד במו"ק הלכות שבת. והלכות מגלה.
אולםמ"ש הר"מ בפ"ה דב"ה. החיל גבהו עשר אמה. טעות דמוכח הוא. כי מנין לו זה. מה שלא נזכר בשום מקום. גם אי אפשר. שהרי קרקע עזרה אינו מגביה מן החיל. אלא בי"ב מעלות. שגבהן שש אמות בכלל. וכן מוכרח עוד מחשבון ך"ב אמות במשנה ד'. אצל כהן השורף. לפיכך תיבת גבהו שבחבור הר"מ. ט"ס הוא. וצריך למחקו.
אךמ"ש בפ"ו שהחיל במישור. עד העזרה. אינו סותר למ"ש בפ"ה. דמשמע דסבר דחיל חומה הוא. וכמ"ש גם בפירושו פ"א דמכלתין. אלא איתא להא ואיתא להא. כי מן הסורג עד חומת עזרה. נקרא חיל (וכל שטח הר הבית מישור שוה עד העזרה. ומקום היה בו למושב סנהדרין בשוי"ט. כמ"ש בפרק הנחנקין) על שם החומה שלפנים ממנו. ששוה עם קרקע העזרה. וגבהו שש. כשיעור זקיפת ההר שם. והיינו ודאי חיל דקרא. ובר שורא דגמרא. שזו הקטנה עשויה להחזיק עפרורית ההר שלא יפול. ועל שפתו בנויה חומת העזרה הגבוהה. שהיתה עשרים בגובה. לפחות כמדת גובה שעריה. והוא שורא. זה ברור. ודברי תי"ט כאן מעורבבים מאד. כי אחר שהבין מדעתו שהקטנה עשויה לחזוק הקרקע. שלא יפול העפר ויזיק לגדולה. כמו שהוא באמת ודאי. איך אמר אח"כ תוך כדי דבור. שהיא מבפנים לחומת העזרה. ושם אין לדאוג שיפול העפר מן הרצפה. אלא מבחוץ בשפוע ההר. היא נעשה. ומה תועיל חומה הקטנה לזה. הלא אדרבה כל מה שיוסיפו בנין מבפנים סמוך לחומה. יכביד עליה ויגרום מפולת עפר השפוע שמבחוץ.
אלאמבחוץ היה צריכין להחזיק יסוד החומה הגדולה. שלא תפול החומה תחתיה. מחמת שפוע ההר שהוא רפוי. לכן בנו לו חומה קטנה להחזיק יסוד החומה. ועוד שאם לא כן. אכתי קשיא. היכי משכחת לה חומה שוה לקרקע העזרה. הא אין אלו אלא דברי תימה. ואעפ"כ חשב התי"ט שמצא סתירה לדברי הר"מ. וכל דבריו סתורים וכלים מאליהם. שעומדים על יסוד נופל.
ואע"גדלישנא דרש"י אטעייה לתי"ט. ע"כ שבקיה דדחיק ומוקי נפשיה. דקרי לפנים נגד החיל. ואי אפשר לומר בענין אחר. דוק בלשון רש"י ותשכח. שוב מצאתי בערוך. שכתב בערך סרג. שהחיל הוא כותל גבוה יותר מן הסורג. ובערך חיל מוכח. דהחיל הוא מקום חוץ לעזרה. תפס ג"כ החבל בשני ראשיו. כמדומה כי בשטתו הלך הר"מ. לאחוז בזה ובזה. ועל כרחנו לומר שאין הדברים סותרים זה את זה. ואין לך אלא כמו שפירשנו. שהכל מכוון וישר בעזה"י.
ושלחהרוחב המעלה כלפי פנים. היה חצי אמה שהוא שעור רגל. אמנם משך מעלה זו באורך ורוחב ההר. לא נזכר. וסתמו כפירושו שהיו מעלותיו מקיפות אותו סביב סביב מארבע רוחות. ועכ"פ בכל צד מזרח. היו המעלות משוכות ומתפשטות על כל פני כולו. שוב ראיתי בתי"ט. שכן פירש"י.
מוטותלא ידעתי פירושו. לשון ר"ש המפרש. ולי פשוט. שהוא לשון נטיה. כלומר נטויות בשפוע. ונשענות זו על זו. לא כמו שאר מזוזות שערים. שעומדות זקופות נפרדות זו מזו. והמשקוף מונח עליהן ומחברן. אבל אלו רק שתי אבנים היו. נסמכות אחת על חברתה בנטייה. כזה Λ וכך הלשון מכוון וברור.
שנחושתן מצהיבדוגמתן מצינו בכלים שהיו בבית ראשון. נחושת מוצהב טובה שנים חמודות כזהב. ככתוב בספר עזרא (ס"ח).
ורואה בפתחו ש"הע"ל הר"מ בתי"ט ומסיים ביה. ואם היה גבהו של כותל פחות. יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק. וזה ענין מבואר. ובעונותי וחולשת השגתי. לא נתבאר לי זה.
ולאירדתי לסוף דעתו כלל. כי מה הלשון אומרת. לפיכך צריך שיהא הכותל שלמעלה של שער שושן נמוך כו' ואמרו שהוא נמוך מעשרים אמה דרך משל. כנראה מכוונתו ששער שושן הוא הנמוך מעשרים. וא"כ הוא סותר לשון המשנה. שהרי כבר שנינו למעלה כל השערים והפתחים גבהם עשרים אמה. ולא הוציאו שער שושן מן הכלל. רק את כתלו. והוא בנין החומה שעליו אמרו שהיו נמוך (ר"ל משאר כתלים) ולא נזכר שהיה השער נמוך מעשרים. וגם סותר ד"ע שהקדים ואמר וגבהו של שער ך' אמה. אלא שהוסיף בלשונו שתי תיבות (על הרוב) ולא ידעתי מהו הנרצה בשתי תיבות הללו. קצרה יד השגתי מהכיל. ואף אמרו בסוף לשונו נמוך מעשרים. דרך משל. אף שתים אלו חדל דעתי להשכיל. ולהבין המשל. ולא ממשל משלים הוא התנא. אולם מודה אני שלא זכיתי לירד גם לעומק סוגית הגמרא דיומא בזה. של דברי החולקים על ראב"י. דאמרינן דאיכא פלגא דאמתא דמתחזי לי' פתחא. על כרחנו צריך לומר שהיה שפולו של הר המשחה שלה עם שפולו של הר הבית. אך גבהו פחות מגובה קרקע ההיכל כשלש וארבע אמות כמדת גובה אדם בינוני בכדי שיוכל להסתכל ביושר דרך הפתחים נגד עיניו ולראב"י שהיה הכהן מביע ממעל וגבהו של שער שושן. הלא על. כרחנו נאמר שהיה הר המשחה גבוה קרוב לגובה קרקעיתו של היכל. רק פחות ממנו אמה או קצת יותר. א"כ יש כאן מחלוקת במציאות. ואין א"כ הדבר תלוי במחלוקתם של חכמים וראב"י בלבד. כי הלא הכל לפי גבהו של הר המשחה. לכן איני בוש לומר פליאה דעת ממני. חומה נשגבה לא אוכל לה.
דרומית מזרחית כו' עיין יומא (נח"ב).
וחלקה היתהעזרת נשים היתה חלקה. שלא היה שם בנין בכתליה. רק בארבע מקצועותיה. אח"כ הקיפוה כצוצטרא. בכתליה סביב מבפנים והיא היתה ודאי כעין מעקה (גאלריע בלע"ז) אבל לעזרה. היה חומה סביב לה. ולא הבינותי. לשון הר"מ בזה. שהציג בתי"ט לפנינו פה.
עזרתכתב ראבי"ה מצאתי נקוד העי"ן בסגו"ל (כמו עזרת אבותינו) וכן נראה דשם דבר הוא. לשון עזרה. עזר (וסיוע) כו'.
אשתמיטתיהקראי דיחזקאל (מ"ג) ואע"פ שי"ל. שמא מכל מקום בסמיכות תסוב העי"ן בסגו"ל. כמו מן עגלה. עגלת צב. אעפ"כ יותר נראה קריאת העולם. שלא לשנותה בסמיכות. כמו מערת המכפלה. תעלת הברכה. מצדות סלעים.
שער העליוןכתב ראבי"ה. דבירושלמי שהוא שער המזרח. ושנקרא שער העליון שהוא למעלה בקדושה כו'. ונדחק מאד בלי טעם. גם התי"ט סגר עליו המדב"ר. לשון הירושלמי. והשיאו לדבר אחר. שלא עלה על הדעת. אבל) בחנם הפליגו שני הגדולים הללו לדרך רחוקה בוקה ומבולקה. וכוונת הירו' רצויה. דאתי כראב"י דלעיל. דמעלה היתה בין עזרת ישראל לעזרת נשים. וזה ברור בלי שום דחק. וזה ודאי אינו שער העליון דתנן הכא שבדרום. כי אותו של היוצאין למלא מים לנסך בחג מפורש בפ"ה דסוכה. שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים. ושם נקרא העליון. בבחינת התחתון שכנגדו. כמ"ש שם בס"ד. ויע"ש סבת שינוי היציאה להבאת המים. מן הכניסה וההבאה.