עייןבנין בית הבחירה.

**וראשי פספסין מבדילין כו'**ותמיהני למ"ש דשתי פרוכות היו מבדילות בעליה. ומשמע דרב אתמר בגמרא וליכא למימר תנאי היא עכ"ל תי"ט. ולא ידעתי טעם דבריו. דהא ודאי פליגי בה תנאי. כדאיתא פ"ה דיומא במשנה. דר"י סבר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד. ונימוקו עמו. ורב כי קאמר לה. אליבא דרבי מאיר התם. דשתי פרוכות הוו למטה. וכן למעלה. מיהא הך תנא דידן. בפלוגת' לא קמיירי. ונקט מילתא פסיקא. דלכ"ע הבדלה הואי בעליה נמי. מיהו למ"ד פרוכת אחת הואי. לא מפסקא פרוכת אלא בצד אחד (דהיינו כפי הנראה צד החיצון) על כל פנים צריכה עוד הבדלה אחרת. בצד השני של עובי אמה טרקסין. שהפרוכת עביה טפח בלבד. ובהכרח היה צריך הכר קורה מצד שני של עובי האמה. לזה היו ראשי פספסין מבדילין. זה ברור. וכך אני אומר אליבא דר"י איברא יכילנא תו לשנויי שינויא רויחא דאתי אליבא דכ"ע. והכא אבנין שלמה קאי. דסליק מניה בקראי דאייתי במתניתין דלעיל. איירי השתא נמי. והתר ודאי אצטריכו להו תרווייהו. לפום מאי דכתיבנא בס"ד ביומא. דהוי בבנין שלמה נמי פרוכת דבבא (כמו שהוא מקרא מלא) וכמו שהוא תלמוד ערוך בפינו. והיינו ההיא דרב דאייתי תי"ט. דמוקי ליה תלמודא בפרוכת דבבי.

א"כאותן שתי פרוכות בין שלמטה בין שלמעלה. לא היו אלא כנגד הפתחים בלבד. לקלוט ביניהן אויר אמה טרקסין. הפנוי שכנגד הפתח. וראשי פספסין היו מבדילין. משני צדדין של פרוכת דעליה (לפי שפרוכת של עליה. מכוון כנגד פרוכת דפתח של בית. לא יותר) ואמנם לפי מה שהעליתי ביומא דאמה טרקסין היתה הולכת על פני כל הגובה. ומבדלת גם בעליה. נוקי למתניתין דהכא בבית שני. דלא הוה אמה טרקסין. ואע"ג דהוו שתי פרוכות למעלה כמו למטה. מ"מ לא היו רחבות כל כך. ולא מגיעות בעליה עד הכותלים) אילך ואילך. שהפספסין יוצאין מן הכתלים בצפון ובדרום. ומגיעין עד הבדלת הפרוכת. ושם מפסיקין בין הקודש לבין קודש הקדשים. במקום שאין פרוכת. נמצא ששני מיני הבדלות היו צריכין להיות שם בלי ספק. ולא היה אחד מהם לבטלה. כך היו למעלה ולמטה בבית שני דלא הואי אמה טרקסין מכל מקום אין הפרוכות מכסות כל רוח מזרחית. אלא כנגד הפתח בלבד. וגפופין יוצאין מזה ומזה בשני צדי השער. מכותלי צפון ודרום. עד הפרוכות מקום אמה טרקסין. זה ברור בס"ד. ומ"ש תי"ט. אין בו טעם כל עיקר.

בתיבותנראה שהיו לתיבות הללו פתחים וחלונות. שבהם קבועים דלתות ותריסין קטנים לכל רוח. לשגרן ולפתחן לעת הצורך. באיזה צד שיצטרכו. ובעת שהיו משלשלין את האומנים. היו התיבות סגורות מכל צד סביב וכשהגיעו התיבות נגד המקום שנודע להם מתחלה לכל אשר ימצא שם בדק. פתחו האומנים את דלתי הפתחים. או הסירו תריסי חלונות שכנגד פניהם בצמצום. באופן שיוכלו לפשוט שם את ידיהם למלאכה הצריכה. לא יותר מהושטת היד. נוכח הפנים בלבד. לא יכלו להביט הנה והנה.

וההיכללתי"ט חז"ל רגילים לקרוא כל הבנין בשם היכל. ר"ל. כל בנין היכל עם האולם. והיינו משום דס"ל לתנא דידן קדושת היכל ואולם אחת היא בחדא חשיב להו. וככה תראה עוד להלן רפ"ה דתנן וההיכל מאה. הרי מבואר שקורא גם לאולם בשם היכל. מטעם זה שאמרתי.

האוטםמה שגמגם התי"ט על שכתב הכ"מ להשוות דברי הר"מ בחבורו עם פירוש הר"ש. שסובר האוטם הוא מפתן גבוה שש מקרקע האולם. ועשוי מעלות ומורדות לעלות בהן מהאולם להיכל ולירד ממנו לאולם. ואמר דליתא לדעת הר"מ שכתב בהדיא שהאולם וההיכל בשוה.

ישליישב ולומר. שהאוטם הזה מבחוץ מגביה הוא הבנין. באופן שנראה עולה שש אמות. ויורד בפנים. רצוני לומר שהבנין האטום הלז עמוק שם בארצו של הר. שהעמיקו בו בנין סתום בלי חלל. רק ממולא באבנים. באופן שאם קודרין באותם. ימצא תחתית ההיכל עם תחתיתו של אולם בשוה.

ובזההאופן לא יועיל מה שעשיתי סמוכות לדתי"ט בקונטרס בב"ה לבטל דכ"מ. שהשוה דר"מ לדר"ש.

אמה טרקסיןלא ידענא מאי קחשיב תנא.

אידבית ראשון. הלא מפורש כתוב. והבית אשר בנה וגו' ששים אמה ארכו. הרי אין שם באורך ההיכל עם בקה"ק רק ששים. הלא בהכרח אמה טרקסין שהיתה שם (כמ"ש בגמרא פ"ה דיומא) מכלל אורך הששים היתה. ואי בבית שני קאי. כמו שהוא ענין מסכתא זו. א"כ מה טיבה של אמה טרקסין. שלא היתה בו כמ"ש ביומא שם. ועל כרחנו נאמר. שפירוש אמה טרקסין. כל מה שכנגד אותה אמה. כמ"ש בחידושי גמרא בס"ד. ועיין עוד בקונטרס בנין בית הבחירה פ"ד.

טרקסיןע"פ רע"ב. והערוך מפרשו בלשון יון. פנים חוץ. ואפשר לי לפרשו שתי מלות ארמיות. טרק סין. סין הוא טיט. ומצוי הוא בת"י. טרק. כפירושו של רע"ב. ור"ל סגור בנין טיט ולבנים.

האולם עודףכו' עיין קונ' בב"ה פ"ד הלכה ח'.