Lechem Shamayim on Mishnah Mikvaot Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוקת המערה גומא שבשולי המקוה. ולה תקרה מפסקת בינה ובין המקוה שלמעלה ממנה. כדמפרש ואזיל.
הספוג טעמא משום דבנועים בו כמ"ש רע"ב. אבל אם סחט הספוג שהיו בו ג' לוגין. ודאי פוסלין המקוה. כדתנן לעיל פ"ג. הסוחט את כסותו. וכן פ"ז בכר וכסת. דכל ע"י אדם. לא צריך כלי.
אם היו המים צפים ע"ג (הגסטרא) כ"ש תו לא מקבלי טומאה. כיון דמחברי. לר"ש.
ולאהבינותיו. במאי עסקינן. אי בתר הטבלה העלם עמה. מאי מהני דהוו מחוברים במקוה. האדנא תלושים נינהו. ומטמאים את הכלים ע"ג הגיסטרא. ואם הוציאם ממנה עודה במים. ברישא נמי טהורים. וי"ל ברישא אע"ג דהוציאם. כבר נטמאו. אם אין המים צפים ע"ג. אע"ג דטהרו מטומאתם. מ"מ מתטמאין ע"ג כ"ח. בעברם דרך אויר הגסטרא. אבל בסיפא אם הוציאם קודם שהעלה הגיסטרא מן המים. טהורים.
ומניח ידו תחתיו וז"ל הר"ש מביא סלון כו' וצריך להעמיק ראשו העליון בתוך המקוה החסר. כ"כ בהעתקת תי"ט. וזה אמנם ללשנא קמא דהר"ש (ולשונו צריך תקון. וכך צ"ל. ולכך נקט ומניח ידו תחתיו שלא יצאו המים כו' עד שעה שיסירם. הרחוק הן הקרוב. ולא חיישינן כו') אבל ללשנא בתרא. והוא שהחזיק בו רע"ב. נראה שצריך להיות השאוב. במקום תיבת החסר. לשון מהר"ם שהביא בתי"ט. צל"ע.
אפילו כשערה דיועתי"ט שכתב הר"ש. ושמא מטעם זה (ר"ל דשאיבה פסול דרבנן) לא חיישינן אפילו יהא קטפרס. לא נתחוור לי זה. ברם בעיני פשוט הדבר. דמשו"ה הצריכו סילון. כי היכי דלא ליהוי קטפרס. דאל"ה סילון זה למה.
רי"אכו'. עתי"ט לשונו של רבו ר"ל מתחשב כל (הכותל) שע"ג. כצ"ל.
האביק נראה שהוא פקק העשוי חריצין סביב לו עקלקלות. וכנגדן בכלי שמקבל את הפקק עשוים בליטות מעוקלות. הולכין בסבוב כמו כן. ומכוונים כנגד חריצין שבפקק. מסבבין אותו בעיגול ונאחז בהן. שהבליטות נכנסות בחריצים. ובאופן זה מתהדק הפקק בחוזק (נקרא שרוי"ב בל"א) וחברו בלשון גמרא. אעולי ואפוקי באבקתא. אבל לענין הדין. נ"ל שאין חילוק שאפילו הפקק אינו חרוץ. אלא חלק. אם הוא הדוק יפה. הכל אחד. כי הפקק אינו מקבל כלום (רק האמבטי) אינו אלא סותם בפני המים שבצדו. שלא יתפשטו ויצאו. וזה אם הוא פקק אטום. אולם אם הוא נקוב (שמהפכין אותו והמים עוברין בו) נראה שנדון כנקב שבמטהרת. דשלהי פרקין.
בזמןעתי"ט ז"ל. וצ"ע במ"ט פ"ח דכלים (יש להוסיף פי"א ופט"ו מ"ב) דמשמש עם הקרקע טהור. עיין מ"ש שם בס"ד.
והעליונה מלאה כשריןלפיר"ש מיירי בפחותין מארבעים סאה.
אמנםלפירוש רע"ב (והוא ע"ד פיר"מ) משמע שאין חילוק.