כיצד היא הנגיעה שאוסר בה הכותי וכו'. לשון הכ"מ כיצד היא הנגיעה וכו' עד י"ל דשלא נאסר היין שכתב שפיר משמע דלא נאסר בהנאה וכו'. נ"ב כן נראה ממ"ש בסמוך דין ב' הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר משמע הא אם נגע אסור. מחנה אפרים בחידושים דף כ"ד ע"ב. עוד שם בלשון הכ"מ ז"ל וכן אם אחז כלי פתוח של יין עד מ"ש בסוף לשונו כלומר דכשניתז מן היין הוי כחו דנפיק אבראי ע"כ. נ"ב אי מדין כחו הוא דאסור מאי דלג ואי לא [לא] מיתסר אלא בשתיה לדעת הראב"ד ז"ל והרמב"ם אסרו בהנאה. מחנה אפרים בחידושים דף כ"ד ע"ב.

וכן המניח כותי בחנותו אע"פ שהוא יוצא ונכנס וכו'. כתב הלח"מ במהדורא בתרא באמצע לשונו ובשאר בעינן עקלתון וכו'. נ"ב לא ידעתי מי הגיד לו דבשאר בעינן דרך עקלתון. מחנה אפרים בחידושים דף כ"ד ע"ב.

מקום שהיו רוב מוכרי היין בו ישראלים וכו'. כתב מרן ז"ל וז"ל מקום שהיו רוב מוכרי יין וכו' עד אבל היין עצמו אסור כיון שרוב העיר היו כותים וכו'. נ"ב אבל עדין קשה דחבית שצפה בנהר דאם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל דאין מותרת אלא בהנאה ואמאי אינה מותרת גם בשתיה. מחנה אפרים בחידושיו דף כ"ד ע"ב. עוד שם כתב הלח"מ ז"ל במ"ב דפתחין לשם ממונא וכו'. נ"ב היינו דוקא במקומות דהיו מטמינים הממון בתוך היין עכ"ל.