במה דברים אמורים בעניים אבל אם הכניסה לו שפחה אחת וכו'. דינא דחיי לאוין דף ק"א ע"ד. כתבו בתוס' קצת תימה אם הוא זן אותה עיין בנ"מ מה שהקשה לתוס' ותירץ מהרי"ק דהכא לא מיירי בראויה לה שפחה אלא שהיא קנתה שפחה להנצל ממלאכות אלו. בני דוד פאלקון דף י"ט עמוד ד'.

האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אלא מפני שהיא שמירה בבעלים וכו'. נ"ב לא הבנתי זה דהאי טעמא לא סגי הכא בששברה כלים דאדם מועד לעולם וחשיב מזיק בידים ולא נפטרו בבעלים אלא כשנאבד בפשיעה ע"י גרמא. ונראה דאם הפקיד בידה ופשעה בשמירתה לדעת הראב"ד פטורה. ולפי מ"ש הרב המגיד אפשר דחייבת דלא שייך האי טעמא דשלום הבית כה"ג. ולתרץ מ"ש על הראב"ד ז"ל אפשר דס"ל כסברת רבינו פרץ ז"ל דשכיר לעשות מלאכה לא אמרינן האי דינא כיון דצריך לאיתעסוקי בהו. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"ב.