כל אלו המלאכות וכל שהוא מענינם הם הנקראים אבות וכו'. עיין בדברי הרב המגיד ז"ל עד ויש מי שפירש כלן מלאכה אחת הן שהן תולדות לאב אחד. ואע"פ שאין לנו בזה אלא שינוי השמות הפי' הראשון הוא העיקר וזהו חידוש הברייתות עכ"ל. וקשה לי א"כ שיש במלאכה אחת כמה אבות ואם עשה אותם בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת א"כ היכי אמרינן בריש ב"ק ובפ' הזורק ובכריתות מאי איכא בין אב לתולדה דאי עביד שני אבות בהדי הדדי אי נמי ב' תולדות בהדי הדדי חייב שתים ואי עביד אב ותולדותיו אינו חייב אלא אחת ע"כ והלא גם באבות הדין כן הוא דאי עביד כמה אבות מענין אחד כגון שחרש וחפר ועשה חריץ אינו חייב אלא אחת ונמצא שאין שם אלא שינוי השמות בלבד וצ"ע. ועל פי' זה קשה לי ג"כ על מש"כ רבינו בפ' ז' מהל' שגגות הל' ו' עשה תולדה של אב זה ותולדה של אב זה בהעלם אחת יראה לי שהוא חייב ב' חטאות ע"כ. והקשו עליו דתלמוד ערוך הוא אי נמי אי עביד ב' תולדות בהדי הדדי חייב ב' כנ"ל והסכים בזה הכ"מ עי"ש מש"כ הר"י קורקוס ז"ל דאפשר לומר שלא היה גורס בגמ' אי נמי עביד ב' תולדות וכו'. ולענ"ד אין בזה כדאי לכתוב יראה לי וממקומו אינו חסר דאי איתא דאי עביד ב' תולדות מב' אבות אינו חייב אלא אחת מאי פריך מאי איכא בין אבות לתולדות והלא טובא איכא בינייהו דאי עביד ב' אבות בהדי הדדי חייב ב' ואי עביד ב' תולדות מב' אבות אינו חייב אלא אחת ואין לומר בזה הוה מצי וכו' דהא הנפקותא של הש"ס דאי עביד אב ותולדותיו יש בו מן הדוחק כמדובר לעיל וצריך ישוב. ועל מה שחלק הרמ"ך על רבינו כמו שכתב הכ"מ דס"ל דכל מלאכה דלא הוה במשכן אינו קרויה אב אלא תולדה יעו"ש נראה לי ראיה לדברי רבינו ז"ל מדאמר רב פפא בפ' כלל גדול שבק תנא דידן בישול סמנים דהוה במשכן ונקט אופה ומשני תנא דידן סידורא דפת נקט ואי איתא דכל דלא הוה במשכן אינו קרוי אב אלא תולדה וכי משום סידורא דפת מוציא התנא דבר שקר מפיו ח"ו אלא ודאי דכל מלאכה שהוא דומה לאב מלאכה בדמיון גמור אלא שחלוקה ממנה באיכות הפעולה או באיכות הנפעל הרי זו אב כמותה להכי נקט התנא אופה במקום מבשל משום סידורא דפת ודוק.