Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 109
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ש"ע או לקדיש. לכאורה יש לפרש דה"ק או אם נכנס אחר קדוש' צריך לשער אם יגמור קודם שיגיע ש"ץ לקדיש שאחר התפלה אלא דז"א דהכא לא מיירי בנכנס אחר קדושה עד אח"כ וכתב שם שצריך לשער עד שיגיע ש"ץ למודים שהוא קודם הקדי' לכן פי' המג"א סק"א או שנכנס כשמתפללין ערבית שאין שם לא קדושה ולא מודים צריך לשער עד שיגיע ש"ץ לקדיש ובכל אלו הטעם משום דא"א לאמרו ביחיד ובמודים אע"ג דיחיד אומרו יש שם טעם אחר לפי שצריך לשחות בשעה שהצבור שוחין ואין נכון שישח' האדם באמצע תפלתו כמ"ש הט"ז סק"ב או כמ"ש המ"א בסק"ו מש"ה יש היתר במודים אם משער שיגיע למודים בשוה עם הצבור או שיגיע לאיזה ברכה ששוחין בה בעת שיגיע ש"ץ למודים דממילא ישחה עם הצבור וכל זה הוא לכתחלה אסור לו לסמוך ולומר שכשיגיע ש"ץ למודים ישחה באמצע התפל' אבל בדיעבד כגון שסיים גאל ישראל וצריך לסמוך גאולה לתפלה אז ישחה אפילו בברכות שאין שוחין אך דוקא באמצען זה המשך דברי המחבר:
(רמ"א) והוא הדין אמן דהאל הקדוש. הוא פלוגת' אמחבר דאיהו אינו חושש לאמנים אלו דהא כ' אם נכנס אחר קדושה ישער עד שיגיע ש"ץ למודים ולא קפיד אשומע תפלה. וטעמא משום דכתב בב"י דהבבלי פליג אירושלמי ואינו חושש להנך אמנים ע"ש:
מ"א סק"ב ומשמע דיכול. כלומר שא"צ לגמור כשאומרים ש"ץ יתגדל כדי שיוכל לענות אמן אלא אפי' גומר כשאומרים הצבור אמן יש"ר והוא מחמת תפלתו לא שמע הקדיש מפי הש"ץ דבכה"ג אינו אומר אמן רק יש"ר בלבד נמי סגי ואהא סיים ועססי' צ"ו בהגה"ה כוונתו למ"ש שם במג"א סק"ה ועמש"ש דכשנתן לב שהש"ץ אומר יתגדל יכול גם לענות אמן והכא מיירי נמי בכה"ג אבל אסור לו לבטל עניית אמן משום דאמן כקדיש ולא קאמר המרדכי ואגודה אלא שיכול להתפלל עד שיתחיל ש"ץ יש"ר ולעולם שהוא יענה גם אמן משום שנתן לבו וכאמור:
שם סי' נ"ו בשם הב"ש הוא שם במג"א סק"א דאיש"ר עדיף מקדושה ומודים ע"ש. ולפ"ז משמע דה"ה אם בא קודם קדושה ואם ימתין עד אחר קדושה לא יוכל לענות אמן יהא שמיה רבא יתחיל קודם קדושה ומה דאסברא המג"א להאי דינא בבא אחר קדושה משום דאורחא דמלתא דכשיתחיל אחר קדושה מיד יוכל לגמור תפלתו קודם איש"ר לכן ימתין על קדושה וק"ל:
שם דתפלת צבור עדיפא. אע"ג דבכל סי' זה אם אינו יכול לגמור קודם קדיש או קדושה לא יתפלל עם הצבור משום דזה לא הוי ממש תפלת ציבור כיון שבא באמצע התפלה ודוחק כ"כ פרי מגדים:
שם דבקדושה פליגי בגמרא חד מ"ד ס"ל שא"צ להמתין על קדושה:
(מ"א סק"ד) ועס"ב. כוונתו שלא תאמר דהתיקון המבואר בסעיף ב' שיגמור ברכת האל הקדוש ושומע תפלה בשוה עם הש"ץ מועיל לכתחילה ומש"ה לא הגיה רמ"א כאן כלום לז"א שאינו כך דהא בסעיף ב' הגיה רמ"א דלכתחילה לא יתחיל עד שיאמר האל הקדוש וממילא דה"ה לשומע תפלה:
סק"ה כמ"ש סי' ס"ו כצ"ל והיא שם בסעיף ט':
ס"ק ח' עם הש"ץ. ק"ק על המג"א סי' נ"א סק"ב שנסתפק לומר דאפי' כשמסיים בשוה עם הש"ץ מחוייב לענות אמן וע"ש:
(שם) דבמקום. זה אינו נמשך לדעיל אלא הוקשה לו הא המחבר בסעיף א' לא חשש כלל להנך אמני' וכמו שכתבתי באות ב' וא"כ למה הזכירה כאן וזהו שסיים עס"א וע"ז תירץ דבמקום כו' משא"כ בסעיף א' אין מורין לו להמתין בתפלתו על אמנים אלו דטוב יותר להתפלל מידי דחשוב קצת כמו תפלת צבור בשעה שהש"ץ מתפלל או אפשר טריחא ליה להמתין:
סק"ט ולשמוע. ר"ל נוסח נקדש עד קדוש צריך לשמוע מהש"ץ ולא לאומרו וזה יצטרך לאומרו בעצמו עם הש"ץ ולפי מה שנשתרבב עתה המנהג באשכנזים שאומרים הצבור נקדש עם הש"ץ א"כ מותר גם לכתחלה להתחיל להתפלל עם הש"ץ. ומנהג זה כמדומה שנשתרבב על פי דברי הטורי זהב סימן קכ"ה אלא שדברי הטורי זהב שם צ"ע שהוא מביא ראיה מכאן והרי כאן דוקא בדיעבד ולא לכתחלה וכן הקשה פרי מגדים ז"ל וצ"ע במנהג זה: