Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 192
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ט"ז סק"א והיינו כשמזמני' בי' דכיון דמזכירין השם צ"ל ב"ה וב"ש:
מ"א סק"א וברש"י בחולין במעשה הצדוקי שסעד אצל רבי לאחר הסעודה א"ל רבי כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל ופירש רש"י דארבעים זהובים שכר כו' וע"ש כי דברי רש"י במקומן צריכים ביאור ואין להאריך:
שם דברכת הזימון עד נברך. פי' עד שסיים ברוך שאכלנו וכו' א"כ הוי שם סיום הברכה ועונין אמן:
שם ולרמ"א שם. והא דבסי' קצ"ח עונין אמן. היינו לפי שלא אכל כלום ואינו אומר כלום לכן אומר עכ"פ אמן כמ"ש הט"ז שם משא"כ המסובין שכבר אמרו ברוך שאכלנו וע"ז סיים המ"א דרמ"א מדמה לכל הברכות א"כ גם המסובין עונין אמן כמו כל ברכות דאע"פ שכבר בירך אותה ברכה מ"מ עונין אמן וכן מלשון הירושלמי אע"פ משמע דכ"ש אותן שאכלו:
ט"ז ססק"ב כמ"ש אח"כ בסמוך. דדוקא כשאומר על המזון כגון בי' אז צ"ל ובטובו כמ"ש הט"ז בסק"ד ואפשר אפי' כשאינו אומר על המזון מטעם לא פלוג משא"כ בג' דאינו אומר על המזון א"צ לומר ובטובו אך המנהג דגם ביו"ד אין אומר ובטובו וא"א על המזון ולא אמרי' לא פלוג:
ט"ז סק"ד בתגמולו של מקום דמשמע דבר מועט כצ"ל: