מ"א סק"א משמע דס"ל שמלאכת חוה"מ דאורייתא וכו'. מדכת' שהיה נראה לחכמים להתיר ואלו להאומרים דמן התורה מותרין כל המלאכות הל"ל שהי' נרא' לחכמים לאסור:

שם שכל שאינו צורך המועד זהו שטה שלישית דמן התורה כל צורך המועד אפי' אין אבד או אבד אפילו אין צורך המועד שרי בכל אופן ובהנך יש קצת שאסרו רבנן:

שם ובסימן תקל"א ס"ט וצ"ל תקנ"א ע"ש בב"י סוף הסי':

שם ועכ"פ עונשו גדול. הוא ענין בפ"ע ור"ל דאפי' למ"ד דרבנן מודה דעונשו גדול:

שם עסי' רס"ד. נ"ל דזהו נמשך למ"ש תחלה ענין בגדי שבת ור"ל דבסימן תרס"ד משמע דאין צריך ללבוש בגדי שבת בח"ה ע"ש במ"א סק"ג:

שם אין לחכם אחר כיון שהאוסר עשה למיגדר מילתא: